בתגובה לבקשת ה-ABIM (American Board of Internal Medicine) להמלצות בנוגע להתערבויות בשימוש המופרז ביותר, ה-American Society of Anesthesiologists (ASA) פרסם את חמש הבדיקות והטיפולים המובילים בעלי תועלת מוטלת בספק בתחום רפואת כאב.
קמפיין Choosing Wisely החל בשנת 2012 וקרא לאיגודים רפואיים לפתח רשימה של חמש התערבויות או בדיקות נפוצות, שאינן בהכרח מבוססות על עדויות רבות. באוקטובר 2013 פרסם איגוד ASA את הרשימה הנוגעת לתחום ההרדמה וכעת פורסמה רשימת המלצות הנוגעות לטיפול בכאב.
הרשימה החדשה כוללת את ההמלצות הבאות לרופאים:
1. אין מקום לטיפול במשככי כאבים אופיואידים כטיפול קו-ראשון בכאב כרוני, שאינו על-רקע ממאירות. יש לשקול טיפול משולב, כולל טיפולים לא-תרופתיים, דוגמת טיפול התנהגותי ופיזיותרפיה, לפני התערבות תרופתית. במידה וישנה התוויה לטיפול תרופתי, אזי יש לנסות תחילה תרופות שאינן אופיואידים, דוגמת נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, או נוגדי-פרכוסים, בטרם התחלת טיפול באופיואידים.
2. אין מקום למתן מרשם לטיפול במשככי כאבים אופיואידים כטיפול ארוך-טווח או טיפול בכאב כרוני שאינו-ממאיר עד לאחר התייחסות לסיכונים ודיון עם החולה. יש להסביר לחולים על הסיכונים של טיפולים אלו, כולל הסיכון להתמכרות. יש לסקור ולחתום על טופס הסכמה המגדיר את תחומי האחריות של הרופא ושל החולה (דוגמת בדיקת שתן) וההשלכות של חוסר-היענות. יש לנקוט משנה זהירות במתן מרשם לאופיואידים ובנזודיאזפינים. יש להעריך באופן פעיל ולטפל בהתאם בתופעות הלוואי הכמעט אוניברסאליות, עצירות ורמות טסטוסטרון או אסטרוגן נמוכות.
3. יש להימנע מבדיקות הדמיה, דוגמת MRI, טומוגרפיה ממוחשבת או צילומי רנטגן, להערכת כאב גב תחתון אקוטי ללא התוויות ספציפיות. יש להימנע מהתערבויות אלו לכאבי גב תחתון בששת השבועות הראשונים לאחר התחלת הכאב במידה ואין התוויה קלינית ספציפית (דוגמת היסטוריה של ממאירות עם גרורות אפשריות, מפרצת ידועה של אבי העורקים, חסר נוירולוגי מתקדם). מרבית הכאבים בגב תחתון אינם דורשים בדיקות הדמיה ובדיקות אלו עשויות להוביל לזיהוי ממצאים אקראיים שיסיטו את תשומת הלב ויגבירו את הסיכון לניתוח מיותר.
4. אין מקום לטיפול תוך-ורידי בתרופות לטשטוש, דוגמת Propofol, Midazolam או אופיואידים קצרי-טווח לאבחנה וחסם עצבי, או הזרקות למפרק (המלצה זו אינה תקופה לילדים). באופן אידיאלי, פרוצדורות אבחנתיות יבוצעו עם חומר הרדמה מקומי בלבד. טיפול תוך-ורידי בתרופות לטשטוש עשוי לשמש לאחר הערכה ודיון בנוגע לסיכונים.
5. יש להימנע מהתערבויות בלתי-הפיכות לכאב שאינו על-רקע מחלה ממארת, דוגמת חסימה עצבית כימית או אבלציה באמצעות גלי רדיו. התערבויות אלו עלולות להיות יקרות, עם סיכון משמעותי לחולשה, נימול והחמרה של הכאב בטווח הארוך.
מתוך המלצות ה-American Headache Society
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!