משטח קירור להשראת היפותרמיה בחולים ערים עם אירוע מוחי לאחר טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי הוא בטוח וישים, כך עולה מתוצאות מחקר קטן, שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת Stroke.
החוקרים כותבים כי קירור משפר את התוצאות הנוירולוגיות הן ביילודים עם נזק היפוקסי למוח והן בחולים לאחר החייאה עקב דום לב. מחקרים בבעלי חיים מצאו כי היפותרמיה קלה עד בינונית עשויה לסייע גם לחולים עם אירוע מוחי איסכמי, אך נושא זה לא נבחן היטב במחקרים קליניים.
המחקר הנוכחי הוא המחקר האקראי-מבוקר הראשון להערכת התועלת של קירור בחולים ערים. החוקרים ניסו לשלוט בצמרמורות בעזרת מינוני העמסה של Meperidine ו-Dexamedetomidine, ועליות זמניות בטמפרטורת היעד. היפותרמיה הושרתה עם סליין קר, שניתן כעירוי במהלך שעתיים, ונשמרה באמצעות שמיכות קירור.
36 חולם חולקו באקראי להיפותרמיה קלה למשך 12 שעות או טיפול סטנדרטי בתוך שש שעות מהופעת התסמינים. 15 מבין 18 החולים עם היפותרמיה השיגו את התוצא העיקרי של טמפרטורת גוף נמוכה מ-36 מעלות צלזיוס במשך 80% מתקופת הקירור. 16 חולים הגיעו לטמפרטורה נמוכה מ-35.5 מעלות צלזיוס בחציון של 4.5 שעות מהתחלת הטיפול. חולים אלו שהו במשך 10.5 שעות במצב של היפותרמיה, ושבו לחום גוף תקין לאחר חציון של 23 שעות.
אירועים חריגים פחות חמורים כללו ברדיקרדיה, יתר לחץ דם או תת לחץ דם קל, הפרעות אלקטרוליטריות קלות וצמרמורות. 12 אירועים חמורים אובחנו בקבוצת הביקורת ו-19 אירועים זוהו בקבוצת ההתערבות. דלקת ריאות הייתה נפוצה יותר בקבוצת ההתערבות. בשבעה חולים בכל קבוצה (39%) תועדו תוצאות טובות, שהוגדרו כמדד Modified Rankin Score של 0-2. תוצאות גרועות (mRs של 4-6) תועדו ב-44% מהחולים בקבוצת הביקורת וב-22% מהחולים בקבוצת היפותרמיה.
מהממצאים עולה כי קירור חולים ערים עם אירוע מוחי בצורה זו היא גישה יחסית בטוחה, וככל הנראה פשוטה יותר עבור הרופאים והאחיות, בהשוואה לקירור אנדווסקולארי, מאחר ואין צורך בדיקור המפשעה ואין צורך בניסיון רב להשראת היפותרמיה באופן זה.
Stroke
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!