מרבית מקרי התמותה כיום לאחר PCI הם עקב גורמים לא-לבביים (Circulation)

במהלך עשרים השנים האחרונות, הגורמים לתמותה בטווח הרחוק לאחר PCI השתנו מסיבות לבביות לסיבות לא-לבביות, כך עולה מתוצאות מחקר גדול במרכז יחיד. החוקרים בחנו את שיעורי התמותה חמש שנים לאחר התערבות כלילית מילעורית (PCI או Percutaneous Coronary Intervention). במאיו-קליניק בשנים 1991-1996, עתיד אנגיופלסטיה עם בלון; 1997-2002, עידן תומכני מתכת ערומים ו-2003-2008 בו נעשה שימוש בתומכנים מצופי-תרופה.

בתקופה האחרונה, רק 36.8% ממקרי התמותה חמש שנים לאחר PCI נבעו מגורמים לבביים מהערכה מפורטת יותר של הנתונים עלה כי בעוד שחלה ירידה במקרי התמותה עקב אוטם לבבי או מוות לבבי פתאומי, שיעורי התמותה עקב אי-ספיקת לב נותרו דומים.

חולים המגיעים למעבדות הצנתורים הם מבוגרים וחולים יותר, עם מחלות יותר מורכבות, ולכן הצפי היה לעליה בשיעורי התמותה הלבבית בטווח הארוך. שיפור הטיפול התרופתי, כולל נוגדי-טסיות, סטטינים, חסמי ביתא ומעכבי ACE, הינו ככל הנראה הגורם העיקרי שהוביל לירידה בתמותה לבבית.

החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי שכלל קרוב ל-20,000 חולים שעברו PCI במרפאת מאיו במהלך שלוש התקופות בנות שש שנים לאורך תקופות הזמן, הגיל הממוצע של החולים עלה מ-64.7 שנים ל-66.3 נים ומדד Charlson Index עלה מ-1.8 ל-2.6. ההתוויה העיקרית ל-PCI נעה מאנגינה יציבה ועד תסמונת כלילית חדה בעת השחרור מבית החולים, שיעור גבוה יותר של חולים קיבלו טיפול תרופתי למניעה שניונית. טיפול במעכבי ACE עלה מ-19% ל-63% וטיפול בתרופות להורדת שומנים בדם עלה מ-25% ל-90%.

מבין 19,077 חולים ששרדו את האשפוז, 6,988 חולים מתו במהלך המעקב (37%(.

במהלך שלוש תקופות הזמן, ההיארעות של תמותה לבבית לאחר חמש שנים ירדה מ-9.8% ל-7.4% ל-6.6%, בעוד ששיעורי התמותה הלא-לבבית עלו מ-7.1% ל-8.5% ל-11.2%. מגמות אלו תוארו בכל קבוצות הגיל, במחלה חד-כלית ורב-כלית, ובמקרים בהם הפרוצדורה בוצעה בשל אנגינה יציבה או תסמונת כלילית חדה.

בעידן המודרני, רק 36.8% ממקרי התמותה בטווח הארוך לאחר PCI נבעו מסיבות לבביות: אי-ספיקת לב או מחלת לב מבנית (12.9%), אוטם שריר הלב (12%), מוות לבבי פתאומי (9.3%) וסיבות ניתוחיות או לבביות אחרות (2.6%). מקרי התמותה הלא-לבבית נבעו בעיקר ממחלות ממאירות (26.2%) ומחלות כרוניות דוגמת אי-ספיקת כליות, מחלת ריאות, כבד או כשל של מספר איברים, או מחלות נוירולוגיות (16%). גורמים לא-לבביים אחרים כללו מחלת כלי דם, אלח-דם, אובדנות, טראומה ותאונות דרכים (19.1%).

לממצאים אלו חשיבות משני היבטים: ראשית, יש להתייחס באופן מפורט יותר לסיבות לא-לבביות לתמותה ולשתף פעולה עם רופאים אחרים במטרה לזהות הזדמנויות לשיפור שיעורי התמותה. שנית, ייתכן כי עם פיתוח תרופות ומכשירים חדשים תחול ירידה בשיעורי אי-ספיקת לב, לאור העובדה שכבר חלה ירידה בשיעורי אוטמים לבביים ומוות לבבי פתאומי.

Circulation

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן