במהלך עשרים השנים האחרונות, הגורמים לתמותה בטווח הרחוק לאחר PCI השתנו מסיבות לבביות לסיבות לא-לבביות, כך עולה מתוצאות מחקר גדול במרכז יחיד. החוקרים בחנו את שיעורי התמותה חמש שנים לאחר התערבות כלילית מילעורית (PCI או Percutaneous Coronary Intervention). במאיו-קליניק בשנים 1991-1996, עתיד אנגיופלסטיה עם בלון; 1997-2002, עידן תומכני מתכת ערומים ו-2003-2008 בו נעשה שימוש בתומכנים מצופי-תרופה.
בתקופה האחרונה, רק 36.8% ממקרי התמותה חמש שנים לאחר PCI נבעו מגורמים לבביים מהערכה מפורטת יותר של הנתונים עלה כי בעוד שחלה ירידה במקרי התמותה עקב אוטם לבבי או מוות לבבי פתאומי, שיעורי התמותה עקב אי-ספיקת לב נותרו דומים.
חולים המגיעים למעבדות הצנתורים הם מבוגרים וחולים יותר, עם מחלות יותר מורכבות, ולכן הצפי היה לעליה בשיעורי התמותה הלבבית בטווח הארוך. שיפור הטיפול התרופתי, כולל נוגדי-טסיות, סטטינים, חסמי ביתא ומעכבי ACE, הינו ככל הנראה הגורם העיקרי שהוביל לירידה בתמותה לבבית.
החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי שכלל קרוב ל-20,000 חולים שעברו PCI במרפאת מאיו במהלך שלוש התקופות בנות שש שנים לאורך תקופות הזמן, הגיל הממוצע של החולים עלה מ-64.7 שנים ל-66.3 נים ומדד Charlson Index עלה מ-1.8 ל-2.6. ההתוויה העיקרית ל-PCI נעה מאנגינה יציבה ועד תסמונת כלילית חדה בעת השחרור מבית החולים, שיעור גבוה יותר של חולים קיבלו טיפול תרופתי למניעה שניונית. טיפול במעכבי ACE עלה מ-19% ל-63% וטיפול בתרופות להורדת שומנים בדם עלה מ-25% ל-90%.
מבין 19,077 חולים ששרדו את האשפוז, 6,988 חולים מתו במהלך המעקב (37%(.
במהלך שלוש תקופות הזמן, ההיארעות של תמותה לבבית לאחר חמש שנים ירדה מ-9.8% ל-7.4% ל-6.6%, בעוד ששיעורי התמותה הלא-לבבית עלו מ-7.1% ל-8.5% ל-11.2%. מגמות אלו תוארו בכל קבוצות הגיל, במחלה חד-כלית ורב-כלית, ובמקרים בהם הפרוצדורה בוצעה בשל אנגינה יציבה או תסמונת כלילית חדה.
בעידן המודרני, רק 36.8% ממקרי התמותה בטווח הארוך לאחר PCI נבעו מסיבות לבביות: אי-ספיקת לב או מחלת לב מבנית (12.9%), אוטם שריר הלב (12%), מוות לבבי פתאומי (9.3%) וסיבות ניתוחיות או לבביות אחרות (2.6%). מקרי התמותה הלא-לבבית נבעו בעיקר ממחלות ממאירות (26.2%) ומחלות כרוניות דוגמת אי-ספיקת כליות, מחלת ריאות, כבד או כשל של מספר איברים, או מחלות נוירולוגיות (16%). גורמים לא-לבביים אחרים כללו מחלת כלי דם, אלח-דם, אובדנות, טראומה ותאונות דרכים (19.1%).
לממצאים אלו חשיבות משני היבטים: ראשית, יש להתייחס באופן מפורט יותר לסיבות לא-לבביות לתמותה ולשתף פעולה עם רופאים אחרים במטרה לזהות הזדמנויות לשיפור שיעורי התמותה. שנית, ייתכן כי עם פיתוח תרופות ומכשירים חדשים תחול ירידה בשיעורי אי-ספיקת לב, לאור העובדה שכבר חלה ירידה בשיעורי אוטמים לבביים ומוות לבבי פתאומי.
Circulation
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!