טיפול ב-Modafinil ( פרוויג’יל) משיג שיפור משמעותי בישנוניות במטופלים עם הפסקת נשימה קלה-בינונית שאינה מטופלת (Thorax)

מחקר חדש מ-Thorax מראה כי טיפול ב-Modafinil (  פרוויג’יל)  משיג שיפור ברמת הישנוניות במשך היום של מטופלים הסובלים מהפסקת נשימה בשינה (OSA) שאינה מטופלת.

ברקע מציינים החוקרים כי מטופלים עם OSA בדרגה קלה עד בינונית סובלים בדרך כלל מישנוניות מרובה בשעות היום. לטיפול בלחץ אוויר מתמיד חיובי (CPAP) יש אפקט מוגבל בהפחתת ישנוניות ב-OSA בדרגה בינונית, מציינים החוקרים.

החוקרים מציינים כי מודפיניל הינה תרופה המעודדת יקיצה הרשומה לטיפול בישנוניות יתר הקיימת במטופלי CPAP עם OSA . החוקרים העריכו שטיפול במודפיניל עשוי להוות טיפול יעיל גם בסובלים מ-OSA קל עד בינוני לא מטופל.

החוקרים גייסו גברים הסובלים מישנוניות עם OSA קל עד בינוני בגילים 18-70, עם אינדקס דום נשימה (AHI ) של 5-30 לשעה, וסקאלת אפוורת לישנוניות (ESS) מעל 10 וחילקו אותם באופן רנדומלי לקבלת 200 מ”ג מודפניל או פלציבו מידי יום למשך שבועיים, לפני ביצוע החלפה לאלטרנטיבה לאחר שבועיים לפחות של הפסקה. נעשה שימוש במודל מעורב של משתנים לצורך השוואה בין השינויים שהיו תחת מודפניל לפלציבו תוך סיווג כל המטופלים האקראיים כגורמים אקראיים.

החוקרים מדווחים כי בסה”כ נעשתה חלוקה רנדומלית של 32 מטופלים עם ממוצע AHI של 13 ( 6.4 )לשעה, גיל 47 (10.7) , ו-ESS של 13.6 (3.3), ו-BMI של 28.2 (3.6) של ק”ג/מ”ר. מתוך 32 המשתתפים 29 השלימו את המחקר.

יעד המחקר המרכזי , ה-ESS, השתפר יותר תחת הטיפול במודפניל בהשוואה לפלציבו (עלייה של 3.6 נקודות, ברווח בר סמך של בין  1.3 ל- 5.8, p=0.003).

יעד המחקר המשני שכלל נהיגה של 40 דקות בסימולטור הראתה שיפור תחת מודפניל בהשוואה לפלציבו (הפרש בסטיות בנהיגה של 4.7 ס”מ, ברווח בר סמך של 0.8-8.5 , p=0.018 ) .

תגובה פסיכומוטורית לבדיקת עירנות השתפרה באופן מובהק בקבוצת המודפניל בהשוואה לפלציבו ב-0.15 (1 חלקי MS) עם רווח בר סמך של 0.03-0.27 , p=0.016 ).

שיפורים בתוצאות תפקוד לפי שאלון שינה נטו לשיפור, ללא מובהקות, של 5.3 נקודות, ברווח בר סמך של בין  1- ל-11.6 , p=0.03 ).

החוקרים מסכמים כי הטיפול במודפניל השיג  שיפור בישנוניות במטופלים עם OSA קל עד בינוני לא מטופל. גודל האפקט לדעת החוקרים רלבנטי מבחינה קלינית שכן השיג 3-4 נקודותESS בהשוואה לטיפול ב-CPAP בלבד המשיג 1-2 נקודות. כמו כן, מדגישים החוקרים את השיפור בביצועים בסימולטור נהיגה והשיפור הזמן התגובה תחת הטיפול במודפניל.

Thorax. 2014;69(3):274-279.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן