האם יש מקום לטיפול ב-Clonidine בחולים העוברים ניתוח לא-לבבי? (N Engl J Med)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine, עולה כי טיפול ב- Clonidine במינון-נמוך בחולים העוברים ניתוח לא-לבבי לא הפחית את שיעורי התמותה או אוטם שריר הלב, אך לווה בעליה בסיכון לתת לחץ דם משמעותי ודום לב לא-פטאלי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך ניתוח לא-לבבי ולאחריו חלה הפעלה ניכרת של מערכת העצבים הסימפתטית. Clonidine במינון נמוך, המפחית את היקף הפעילות הסימפתטית, עשוי למנוע אירועי אוטם שריר לב ותמותה סביב ניתוחים, ללא אי-יציבות המודינאמית.

החוקרים ערכו מחקר אקראי שנועד להעריך את התועלת של Clonidine במינון נמוך מול פלסבו ואספירין במינון נמוך לעומת פלסבו בחולים עם טרשת עורקים, או בסיכון לטרשת עורקים, העוברים ניתוח לא-לבבי. מדגם המחקר כלל כ-10,000 משתתפים מ-135 מרכזים ב-23 מדינות.

להשוואת Clonidine מול פלסבו, המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Clonidine (0.2 מ”ג ליום) או פלסבו מיד לפני הניתוח, עם המשך הטיפול בתרופת המחקר עד 72 שעות לאחר הניתוח. התוצא העיקרי היה שילוב של תמותה או אוטם לא-פטאלי של שריר הלב לאחר 30 ימים.

מהתוצאות עולה כי Clonidine, בהשוואה לפלסבו, לא הפחית את מספר מקרי התמותה או אוטם לא-פטאלי של שריר הלב (367 ו-339 מקרים, בהתאמה, יחס סיכון עם Clonidine של 1.08, p=0.29). אבחנת אוטם שריר הלב נקבעה ב-329 חולים (6.6%) שחולקו לטיפול ב- Clonidine וב-295 חולים (5.9%) שחולקו לפלסבו (יחס סיכון של 1.11, p=0.18). אירועים של תת לחץ דם משמעותי היו נפוצים יותר משמעותית בחולים בקבוצת הטיפול ב- Clonidine, בהשוואה למטופלים בפלסבו (2,385 חולים [47.6%] לעומת 1,854 חולים [37.1%], יחס סיכון של 1.32, p<0.001).

הטיפול ב- Clonidine, בהשוואה לפלסבו, לווה בשיעור גבוה יותר של דום לב לא-פטאלי (0.3% [16 מקרים] לעומת 0.1% [5 מקרים], יחס סיכון של 3.20, p=0.02).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם מעידים על תועלת לטיפול ב- Clonidine במינון נמוך סביב ניתוח לא-לבבי, עם סיכון מוגבר לאירועי תת לחץ דם משמעותיים ודום לב לא-פטאלי.

N Engl J Med 2014; 370:1504-1513

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן