שינויים גנטיים ואפיגנטיים לניבוי מעשים אובדניים? (Am J Psychiatry)

שינויים בגן הקשור לתגובות למצבי דחק עשויים בסופו של דבר לסייע לרופאים לזהות חולים בסיכון מוגבר להתנהגות אובדנית, כולל נסיונות אובדניים, באמצעות בדיקת דם פשוטה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת American Journal of Psychiatry.

החוקרים בחנו מוחות לאחר המוות ומצאו קשר גנטי ואפיגנטי בין אובדנות ובין פולימורפיזם rs7208505 בגן SKA2. הם הצליחו לאשר את הממצאים בשני מדגמים נוספים לאחר המוות ובבדיקות דם משלושה מדגמים של משתתפים חיים. הם מצאו ביטוי נמוך משמעותית של הגן SKA2 באלו עם התנהגות אובדנית וקשר עם שינויים ב-rs7208505. יתרה מזאת, מניתוח הנתונים עלה כי שינויים בגן SKA2 עשויים להשפיע על הפרשת קורטיזול ברוק.

החוקרים ביקשו תחילה לזהות קשר עם מעשי אובדנות באמצעות דגימות מרקמת הקורטקס הפרה-פרונטלי משלושה מדגמים עם סך כולל של 168 משתתפים. דגימות דם היקפיות נבחנו גם הם ממשתתפים בריאים משלושה מחקרים קודמים (22 משתתפים, 51 משתתפים ו-325 משתתפים). לסיום, הם בחנו את רמות קורטיזול ברוק ותסמיני דחק וחרדה.

מהנתונים עולה כי באלו שהלכו לעולמם עקב מעשה אובדני תועדו רמות נמוכות משמעותית של SKA2, בהשוואה לאלו שהלכו לעולמם מסיבות אחרות. הגן מעורב בתגובה המוחית להורמוני דחק ושינויים בגן או רמות נמוכות שלו עשויים למנוע דיכוי הפרשת קורטיזול. בדגימות מאלו לאחר מעשה אובדני תועדו רמות גבוהות יותר של מתילציה של דנ”א.

כאשר בחנו את הנתונים משלושה מדגמי משתתפים חיים, באלו שדיווחו על מחשבות אובדניות או משתתפים לאחר ניסיון אובדני תועדה מתילציה מוגברת בגן SKA2, בדומה לממצאים המוחיים. בנוסף, רמות קורטיזול בעת השכמה נקשרו בקשר מובהק עם מחשבות אובדניות ושינויים אפיגנטיים ב-rs7208505 במחקר העוקבה שכלל 22 משתתפים ובחן מדד זה.

מאחר והגן SKA2 מעורב במסלול העברת אותות של גלוקוקורטיקואידים, החוקרים סברו כי תתכן אינטרקאציה בין רמות קורטיזול ובין SKA2 לדיכוי קורטיזול נוסף. עוד זוהתה אינטראקציה משמעותית בין מדדי דחק וחרדה ובין גנוטיפ rs7208505.

לסיום, לאחר יצירת מודל המבוסס על ניתוח דגימות דם ומדד חרדה כמשתנה, החוקרים הצליחו לנבא אילו משתתפים חוו מחשבות אובדניות בדיוק של 80%. השיעור עלה ל-90% באלו בסיכון חמור יותר לניסיון אובדני.

מהממצאים הללו עולה כי SKA2 הינו יעד גנטי ואפיגנטי חדש המעורב באתיולוגיה של התנהגות אובדנית ומעשים אובדניים.

Am J Psychiatry. Published online July 30, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן