במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי כלי חדש להערכת פעילות מחלה עשוי לסייע בהערכת תוצאות טיפול DMT (Disease Modifying Treatment) ויעד הטיפול. מהנתונים עולה כי לאחר שנתיים, העדר עדות למחלה פעילה (NEDA או No Evidence of Disease Activity), מדד הלוקח בחשבון את פעילות המחלה, כולל הישנות, התקדמות מוגבלות ופעילות בבדיקת MRI, עשוי לנבא מוגבלות בתוך שבע שנים טוב כמעט כמו לאחר חמש שנים.
החוקרים אספו נתונים אודות 2,200 משתתפים במחקר CLIMB (Comprehensive Longitudinal Investigation of Multiple Sclerosis at Birgham and Women’s Hospital). כל המשתתפים במחקר אובחנו עם תסמונת CIS (Clinically Isolated Syndrome) אט טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, עם מעקב פרוספקטיבי של לפחות שבע שנים, שכלל בדיקת MRI שנתית וביקור רפואי פעמיים בשנה (219 חולים). המשתתפים סווגו כחולים עם טרשת נפוצה מוקדמת (הופעה לאחרונה) במידה ואובחנו עם המחלה במהלך חמש שנים האחרונות בעת הגיוס למחקר או חולים עם טרשת נפוצה מבוססת (מעל חמש שנים מהופעת המחלה).
העדר עדות למחלה פעילה הוגדרה כשילוב של העדר הישנות, העדר התקדמות של מדד EDSS (Expanded Disability Status Scale) והעדר נגעים חדשים גדלים בבדיקת MRI שנתית.
מהתוצאות עולה כי ב-46.0% (99 מבין 215 חולים) לא תועדה עדות למחלה פעילה, אך רק 7.9% שמרו על מצב זה לאחר שבע שנים. לא זוהו הבדלים בנתוני NEDA בין חולים עם טרשת נפוצה מוקדמת או מבוססת. בכל שנה, ב-30.6%-42.9% מהמשתתפים תוארה עדות קלינית או הדמייתית לפעילות של המחלה, אך ללא תיאורים של עדות קליינית והדמייתית. הערך המנבא החיובי של העדר עדות למחלה פעילה לאחר שנתיים עמד על 78.3% לניבוי העדר התקדמות (שינוי במדד EDSS של עד 0.5) לאחר שבע שנים. עם מעקב נוסף של 1-3 שנים חל שיפור מינורי בלבד בערך המנבא החיובי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי קשה לשמור על העדר עדות למחלה פעילה לאורך זמן גם עם טיפול תרופתי. נוכחות NEDA לאחר שנתיים הוא אופטימאלי במונחים של ניבוי הפרוגנוזה בטווח הארוך. ממצאי המחקר מהווים בסיס להערכת אפשרות קביעת NEDA כמדד תוצאים ויעד טיפול ולהערכת ההשפעה של תרופות חדשות לטרשת נפוצה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!