הסיכון לאובדנות ותמותה עקב תאונה גבוה יותר בשנה הראשונה לאחר אבחנה של ממאירות של הערמונית, בהשוואה למחלות ממאירות אחרות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-30 מטעם ה-European Association of Urology.
החוקרים מדווחים כי הסיכון לאובדנות אינו גבוה יותר בכללותו, אך חלה עליה בסיכון לאובדנות במהלך השנה הראשונה לאחר האבחנה, בעיקר בגברים שאינם מטופלים.
ממצאי המחקר מבוססים על ניתוח נתונים ממאגר SEER (Surveillance, Epidemiology and End Results) והחוקרים זיהו 524,965 גברים שאובחנו עם אדנוקרצינומה של הערמונית ו-956,576 גברים שאובחנו עם ממאירויות סולידיות אחרות.
מהנתונים עולה כי הסיכון לאובדנות היה גבוה יותר בגברים עם סרטן ערמונית, בהשוואה לגברים עם ממאירויות אחרות במהלך שלושת החודשים הראשונים לאחר האבחנה (יחס סיכון מתוקן של 3.98) ובמהלך 4-12 החודשים לאחר האבחנה (יחס סיכון מתוקן של 2.74).
הדפוס היה דומה עם תמותה עקב תאונה, עם סיכון מוגבר בגברים עם סרטן ערמונית במהלך שלושת החודשים הראשונים לאחר האבחנה (יחס סיכון מתוקן של 4.22) ולאחר 4-12 חודשים מהאבחנה (יחס סיכון מתוקן של 2.91).
בגברים עם סרטן ערמונית לא-גרורתי, הסיכון לאובדנות היה נמוך יותר בגברים שחורים בהשוואה ללבנים (יחס סיכון של 0.32), אך היה גבוה יותר בגברים לא-מבוטחים בהשוואה לגברים מבוטחים (יחס סיכון של 4.37), בגברים לא-מטופלים בהשוואה למטופלים, בין אם הומלץ טיפול ובין אם לאו (יחס סיכון של 1.44) ובגברים לא-נשואים בהשוואה לנשואים (יחס סיכון של 2.05).
בדומה, הסיכון לתמותה עקב תאונה היה נמוך יותר בגברים שחורים בהשוואה ללבנים (יחס סיכון של 0.88), אך היה גבוה יותר בגברים לא-מבוטחים בהשוואה לגברים מבוטחים (יחס סיכון של 2.18), בגברים לא-מטופלים בהשוואה למטופלים, בין אם הומלץ על טיפול ובין אם לאו (יחס סיכון של 1.44) ובגברים לא-נשואים בהשוואה לגברים נשואים (יחס סיכון של 1.53).
המסר הוא כי יש לעקוב אחר החולים, בעיקר גברים לבנים שאינם נשואים, ללא ביטוח, ובעיקר במהלך השנה הראשונה לאחר האבחנה מאחר והמעקב וההערכה עשויים להשפיע על הסיכון לאובדנות.
מתוך הכנס השנתי ה-30 מטעם ה-AUA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!