בכתב העת Journal of the American Geriatric Society מדווחים חוקרים מישראל על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי ניידות נמוכה באשפוז, פגיעה ברציפות הטיפול ותזונה לקויה מובילים להידרדרות תפקודית בטווח המידי וחודש לאחר האשפוז.
במסגרת המחקר ביקשו ד”ר אנה זיסברג ושותפיה מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה לבחון את התרומה המשולבת של גורמי סיכון לפני-אשפוז ובמהלך אשפוז להידרדרות תפקודית בעת השחרור וחודש לאחר המעקב במבוגרים עם מצבים לא-מגבילים. מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי, שכלל חולים מאושפזים במחלקות לרפואה פנימית בשני מרכזים רפואיים בישראל. מדגם המחקר כלל 184 משתתפים בגילאי 70 שנים ומעלה, שאושפזו בשל בעיה לא-מגבילה.
ההידרדרות התפקודית נבחנה על-פי השינוי במדד Modified Barthel Index מהמצב לפני המחלה ועד לשחרור ומהמצב לפני המחלה ועד חודש לאחר השחרור. עוד בחנו החוקרים את הניידות במהלך האשפוז, רציפות הטיפול ונטילת תרופות לשינה, שביעות הרצון מסביבת בית החולים וצריכה תזונתית.
282 משתתפים (41.2%) דיווחו על הידרדרות תפקודית בעת השחרור ו-317 משתתפים (46.3%) חודש לאחר השחרור. מניתוח הנתונים עלה כי הניידות באשפוז, רציפות הטיפול ומשך האשפוז היו קשורים באופן ישיר עם הידרדרות תפקודית בעת השחרור וביחד עם גורמי סיכון אישיים, היו אחראיים ל-64% מהשונות. ניידות באשפוז, רציפות טיפול ומשך אשפוז נקשרו באופן לא-ישיר עם הידרדרות תפקודית חודש אחד לאחר השחרור. עוד מצאו החוקרים קשר בין התזונה ובין הידרדרות תפקודית חודש לאחר השחרור.
ממצאי המחקר מעידים על גורמי סיכון הפיכים באשפוז, כאשר התערבויות מתאימות עשויות להוביל לצמצום ההידרדרות התפקודית על-רקע אשפוז בבית חולים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!