במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בנשים מבוגרים עם תפקוד תקין לפי מבחנים קוגניטיביים אך עם תלונות סובייקטיביות בנוגע לתפקוד הזיכרון, סיכון מוגבר משמעותית לדמנציה כמעט שני עשורים מאוחר יותר.
הקשר הבולט ביותר היה כאשר תלונות סובייקטיביות בנוגע לזיכרון נחשפו רק מספר שנים לפני הערכה קוגניטיבית. אעפ”י שתלונות סובייקטיביות נקשרו עם ליקוי קוגניטיבי בעבר, זהו אחד המחקרים הראשונים להערכת הקשר לאורך תקופה ממושכת.
מדגם המחקר כלל 1,107 משתתפות בעלות תפקוד קוגניטיבי תקין, בגילאי 65 שנים ומעלה בתחילת המחקר. תלונות סובייקטיביות אודות תפקוד הזיכרון נבחנו זמן קצר לאחר תחילת המחקר ושוב לאורך הזמן על-בסיס שאלת כן/לא, “האם את חשה כי את סובלת מהפרעות זיכרון יותר מאחרים?”. המצב הקוגניטיבי לאחר 18 שנים (תקין, ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה) נקבע ע”י פאנל מומחים.
בתחילת המחקר, 8% מהמשתתפות (89 נשים) התלוננו על תלונות סובייקטיביות הנוגעות לזיכרון. החוקרים זיהו קשר בין תלונות סובייקטיביות ובין סיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי לאחר 18 שנים (יחס סיכויים מתוקן של 1.7). התוצאות נותרו ללא שינוי לאחר הוצאת משתתפות שסבלו מדיכאון. הקשר בין תלונות סובייקטיביות אודות תפקוד הזיכרון וליקוי קוגניטיבי היה הבולט ביותר בנקודת הזמן האחרונה להערכת התלונות הסובייקטיביות (18 שנים לפני האבחנה: יחס סיכויים מתוקן של 1.7; 14 שנים לפני האבחנה: יחס סיכויים מתוקן של 1.6; 10 שנים לפני האבחנה: יחס סיכויים מתוקן של 1.9; 4 שנים לפני האבחנה: יחס סיכויים מתוקן של 3.0).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאי המחקר עולה קשר בין תלונות סובייקטיביות אודות תפקוד הזיכרון ובין ליקוי קוגניטיבי כשני עשורים מאוחר יותר בנשים מבוגרות. ייתכן כי תלונות סובייקטיביות אלו מהוות תסמין מוקדם מאוד לתהליך נוירו-דגנרטיבי, דוגמת מחלת אלצהיימר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!