בתגובה לפרסום של ממצאי המחקר של 2016Clarke CE  ושותפיו ב-JAMA NeurolבאתרE-MED: אנו מסתייגים בחריפות ממסקנות המחקרכפי שהוצגו באתר.

בהקשר לפרסום תוצאות המאמר בE-MEDיש לציין כיבמאמר עצמולא נטען כללכפי שנכתב בE-MEDכי “בחולים עם מחלת פרקינסון בדרגה קלה-עד-בינונית אין תועלת רבה לתרגילי פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק”. נהפוך הוא, קריאה מעמיקה במאמר מציינת כי לטיפוליםבמינון נמוךאין השפעה, עובדה ידועה וברורה בקרב אנשי מקצוע מתחום השיקום הנוירולוגי לסוגיו.יתרה מכך הכותבים ממליצים על תכניות יותר אינטנסיביות ומובנות.

כמו כן, במאמר לאנטען כללכי  “עדויות אלו אינן תומכות בהמלצה לפיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק בחולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם”- כפי שפורסם בE-MED.

אנו מתריעים בחומרה כי  פרסום ממצאים על סמך קריאה לא בקורתית, והוספת פרשנות שאינה מבטאת את רוח הדברים המקוריים בפניציבור שאינו מכיר את התחום על בוריו, יכול לפגום בעבודה המאומצת רבת השנים של קלינאים בכל העולם ולהסב נזק לכלל החולים והמטפלים בהם.

בנוסף לכל אלה יש להדגיש כי במחקר הנוכחי שפורסם בJAMAקיימות מספר מגבלות קשות בשיטות המחקר וביכולת הסקת המסקנות:

1. לא נעשה במחקר שימוש אף לא בכלי מדידה אובייקטיבי אחד, והתוצאות מסתמכות על שלושה שאלונים סובייקטיביים במטרה להעריך את אפקטיביות הטיפול.

2. כלי המדידה הסובייקטיביים שנבחרו אינם מתאימים לחולי פרקינסון בשלבים הראשונים.

3. ניתן מינון  קטן מאד של טיפולים- החציון עמד על 4 טיפולים. מינון שכזה לא מאפשר לקבוע שינוי במדדי איכות חיים בכל מחלה נוירולוגית שהיא, בין אם מדובר במחלת פרקינסון, שבץ וכד’.

4. השפעות נוירו פלסטיות של תרגול גופני הינן תהליך ארוך טווח שאינו נמדד בטווח של 3 חודשים, אלא בטווח של שנים.

ללא קשר לתוצאות המאמר, קיים כיום בסיס אמפירי רחב לכך שטיפולי פיזיותרפיה מביאים לשיפור בביטויים של מחלת הפרקינסון ומעלים את תחושת ה-WELL BEINGשל החולים.

 בנוסף, עדויות ממחקרים מבוקרים שהצטברו במהלך עשרות שנים, מראים כי  טיפולים ייעודיים לחולי פרקינסון נמצאו כמשפרים יכולות תפקודיות כגון הליכה, שווי משקל ומסייעים בהפחתת הסיכון לנפילות, ובשיפור תפקודי היומיום. כל זאת מתבסס על מחקרים רבים באיכות גבוהה, שנעשו בשלושת העשורים האחרונים.

לבסוף, לכל המעוניין להעמיק, הטבלה המצורפת למטה מסכמת סקירת ספרות ביקורתית שבוצעה על ידי צוות מקצועי מ20מדינות אירופאיות ומתייחסת לרמת העדות המדעית של מרכיבי הטיפול הפיזיותרפי במחלת פרקינסון (European Physiotherapy Guideline for Parkinsons Disease 2014).

על החתום:

ד”ר טניה גורביץ, מנהלת היחידה להפרעות תנועה, המרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי

נואית ענבר, פיזיותרפיסטית, היחידה להפרעות תנועה, המרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי

טליה הרמן, פיזיותרפיסטית, היחידה להפרעות תנועה, המרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי

ד”ר גלית יוגב זליגמן, פיזיותרפיסטית, היחידה להפרעות תנועה, המרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי

יעל רותם-גלילי, המחלקה הארצית לפיזיותרפיה, משרד הבריאות

רותי תמיר, פיזיותרפיסטית.

תגובת המערכת: אנו שמחים לפרסם את  התגובה שהיא בהחלט חשובה וראוייה ופותחת דיון חשוב.

באשר לאופן שבו המחקר דווח באי-מד נציין רק שאנו עדיין סבורים שהסיכום שלנו הביא את הממצאים מבלי שהוסיף פרשנויות נוספות וככזה היה ”נאמן למקור”.  להלן הפיסקה מ-JAMA NEUROLOGY של המסקנות בתקציר :

Physiotherapy and occupational therapy were not associated with immediate or medium-term clinically meaningful improvements in ADL or quality of life in mild to moderate PD. This evidence does not support the use of low-dose, patient-centered, goal-directed physiotherapy and occupational therapy in patients in the early stages of PD. Future research should explore the development and testing of more structured and intensive physical and occupational therapy programs in patients with all stages of PD.