השוואה בין ניתוח לכריתת התימוס אל מול טיפול תרופתי בחולי Myasthenia Gravis (מתוך N Engl J Med)

במחקר האקראי-מבוקר העולמי הראשון של חולים עם Myasthenia Gravis מג’ורית ללא תימומה מצאו חוקרים כי ניתוח לכריתת התימוס עם דיכוי חיסוני בדמות טיפול לסירוגין בפרדניזון הוביל לתוצאות טובות יותר לאחר שלוש שנים, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד.

מדגם המחקר כלל חולים בגילאי 18-65 שנים, עם Myasthenia Gravis מפושטת, במשך עד חמש שנים, בדרגה IIIV לפי סיווג Myasthenia Gravis Foundation of America (בסולם של IV, כאשר דרגה גדולה יותר מעידה על מחלה חמורה יותר) וריכוז מוגבר של נוגדנים כנגד רצפטור לאצטילכולין.

התוצאים העיקריים כללו את הממוצע המשוקלל לאורך זמן של מדד Quantitative Myasthenia Gravis Score (בסולם של 0-39, כאשר מדד גבוה יותר מעיד על מחלה חמורה יותר) במהלך תקופה של שלוש שנים, והממוצע המשוקלל של מינון פרדניזון שנדרש לאורך שלוש שנים.

בין השנים 2006-2012 חולקו באקראי 126 חולים ב-36 מרכזים. בחולים לאחר ניתוח כריתת תימוס הממוצע המשוקלל של מדד Quantitative Myasthenia Gravis Score היה נמוךיותר במהלך שלוש שנים, בהשוואה לחולים תחת פרדניזון בלבד (6.15 לעומת 8.99, p<0.001); בחולים לאחר כריתת תימוס תועד גם מינון ממוצע נמוך של פרדניזון שהיה נמוך יותר (44 לעומת 60 מ”ג, p<0.001).

שיעור קטן יותר של חולים בקבוצת ההתערבות הניתוחית נדרשו לטיפול דיכוי חיסוני עם Azathioprine (17% לעומת 48%, P<0.001) או אושפזו בשל התלקחות (9% לעומת 37%, p<0.001). מספר החולים עם סיבוכים על-רקע הטיפול לא היה שונה משמעותית בין הקבוצות, אך בחולים לאחר ניתוח תועדו פחות תסמינים על-רקע הטיפול הקשורים לטיפול לדיכוי חיסוני ורמות מצוקה נמוכות יותר על-רקע התסמינים.

החוקרים מסמכים וכותבים כי ניתוח כריתת תימוס הוביל לתוצאות קליניות טובות יותר במהלך תקופה של שלוש שנים בחולים עם Myasthenia Gravis ללא עדות לתימומה.

N Engl J Med. Published online August 11, 2016

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה