מנתונים חדשים מחמישה מחקרים להערכת טיפול אנדווסקולארי לאירוע מוחי עולה כי לפרוצדורה תועלת עד 7.3 שעות מהופעת תסמיני אירוע מוחי, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות טיפול מוקדם, עם עדות לתוצאות תפקודיות טובות יותר ככל שהשבת זרימת דם בוצעה סמוך יותר להופעת התסמינים.
החוקרים אספו נתונים דמוגרפיים, קליניים והדמייתיים, כמו גם תוצאות תפקודיות והדמייתיות, ממחקרים בשלב 3 שפורסמו עד יולי 2016. הם זיהו חמישה מחקרים, שכללו חולים ב-89 מרכזי מחקר. התוצא העיקרי היה דרגת המוגבלות (מדד mRS או Modified Rankin Score) לאחר שלושה חודשים. תוצאים משניים כללו עצמאות תפקודית לאחר שלושה חודשים, תמותה לאחר שלושה חודשים והתמרה המורגית תסמינית.
מבין כל 1,287 החולים (634 בקבוצת טיפול אנדווסקולארי עם טיפול תרופתי, 653 בקבוצת טיפול תרופתי בלבד) שלקחו חלק בחמשת המחקרים (גיל ממוצע של 66.5 שנים), הזמן מהופעת התסמינים עד ההקצאה האקראית עמד על 196 דקות.
בקבוצת הטיפול האנדווסקולארי משך הזמן מהופעת תסמינים עד דיקור עורקי עמד על 238 דקות והזמן מהופעת תסמינים עד רה-פרפוזיה עמד על 286 דקות. לאחר 90 ימים, מדד mRS הממוצע עמד על 2.9 נקודות בקבוצת ההתערבות ועל 3.6 בקבוצת הביקורת. הסיכויים לתוצאות טובות יותר מבחינת מוגבלות לאחר 90 ימים עם טיפול אנדווסקולארי היו נמוכים יותר ככל שמשך הזמן שחלף מהופעת התסמינים ועד דיקור עורקי היה ארוך יותר: 2.79 לאחר 3 שעות (הבדל אבסולוטי בסיכון למדד מוגבלות נמוך יותר של 39.2%), 1.98 לאחר 6 שעות (30.2%), 1.57 לאחר 8 שעות (15.7%).
מבין 390 החולים בהם הושגה רה-פרפוזיה משמעותית עם טיפול אנדווסקולארי, כל שעה של עיכוב ברה-פרפוזיה לווה בדרגת מוגבלות פחות טובה (0.84, הבדל אבסולוטי בסיכון למדד מוגבלות נמוך יותר של 6.7%) וסיכוי נמוך יותר לעצמאות תפקודית (יחס סיכויים של 0.81, הבדל אבסולוטי של 5.2%), אך ללא שינוי בתמותה (יחס סיכויים של 1.12, הבדל אבסולוטי של 1.5%).
ממטה האנליזה הנוכחית עולה כי בחולים עם אירוע מוחי המערב כלי דם גדול, טיפול אנדווסקולארי מוקדם יותר, בשילוב עם טיפול תרופתי, מלווה בדרגת מוגבלות נמוכה יותר לאחר שלושה חודשים. התועלת של הטיפול הפכה לא-מובהקת לאחר 7.3 שעות מהופעת תסמיני אירוע מוחי.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!