השוואת פרופיל הטיפול ב-Insulin Glargine U300 מול Insulin Tregludec בחולים עם סוכרת מסוג 1 (מתוך DTS)

מתוצאות מחקר זה עולה כי הטיפול ב-Insulin Glargine U300 (טוג’או) הוביל לשונות קטנה יותר במהלך היום בפרופיל רמות הסוכר בדם, בהשוואה לטיפול ב-Insulin Degludec (טרגלודק) בחולים עם סוכרת מסוג 1.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עליות קטנות ווריאביליות קטנה יותר בפרופיל רמות הסוכר בדם עשויות להוביל לפרופיל רמות סוכר הניתן לחיזוי בצורה טובה יותר וסיכון קטן יותר להיפוגליקמיה, ממצאים העשויים להוביל לשיפור תוצאות הטיפול וההיענות של חולים לאינסולין בזאלי.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הפרופיל הפרמקודינאמי ופרמקוקינטי בשלב יציב של טוג’או וטרגלודק בשני מדגמים מקבילים של חולים עם סוכרת מסוג 1. מדגם המחקר כלל חולים בגילאי 18-64 שנים עם סוכרת מסוג 1. לאחר משטר טיפול חד-יומי הושלם Euglycemic Clamp במשך 30 שעות.  תוצא הסיום העיקרי של המחקר היה שינויים בעקומת קצב עירוי סוכר לאורך 24 שעות.

המדגם הראשון כלל 22 גברים ו-2 נשים בגיל ממוצע של 43.7 שנים, משך סוכרת ממוצע של 23 שנים ומדד מסת גוף ממוצע של 25.4 ק”ג למטר בריבוע. ריכוז המוגלובין מסוכרר הממוצע עמד על 7.4%. המדגם השני כלל 24 גברים בגיל ממוצע של 41 שנים, משך סוכרת ממוצע של 23.3 שנים וריכוז המוגלובין מסוכרר של 7.2%.

השונות היומית בקצב עירוי סוכר הייתה נמוכה יותר משמעותית עם טיפול בטוג’או בהשוואה לטרגלודק במינון של 0.4 יחידות/ק”ג ביום (יחס טיפול של 0.80). הטיפול בטוג’או הוביל לפרופיל אינסולין דמוי-פלאטו עד 16 שעות לאחר מתן המנה, לאחר מכן חלה ירידה איטית. עם טיפול בטרגלודק חלה עליה באינסולין ממועד מתן הזריקה ועד למקסימום לאחר 10 שעות לאחר מתן המנה, כאשר בהמשך חלה ירידה איטית. חשיפה לשני משטרי האינסולין הייתה מדידה בתום הניסוי.

החוקרים מציינים כי עקומת קצב עירוי סוכר הייתה מפוזרת באופן שווה יותר עם טוג’או בהשוואה לטרגלודק. באשר לשטח מתחת לעקומת אינסולין במהלך היממה, הפיזור במרווחים של שש שעות הדגים מגמה דומה של פיזור מאוזן יותר תחת טיפול בטוג’או לעומת טרגלודק כמו השטח מתחת לעקומת קצב עירוי גלוקוז במהלך היממה, אך ההבדלים בין הטיפולים היו קטנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לטיפול בטוג’או פרופיל פרמקוקינטי ופרמקודינאמי יציב יותר במינונים יומיים של 0.4 יחידות/ק”ג, בהשוואה לטיפול בטרגלודק בחולים עם סוכרת מסוג 1.

פרופילי GIR ב-Steady State



Bailey T et al. Diabetes Technology Society Congress 2016 Poster

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן