בכנס האיגוד האירופי לגסטרואנטרולוגיה השנתי, אשר התקיים באוקטובר בווינה, השתתפו מעל 13,000 מומחים ביניהם: גסטרואנטרולוגים, רופאים, מדענים ותזונאים מכל רחבי העולם. זמן ניכר הוקדש לתזונה, שהינה בעלת חשיבות עצומה לטיפול במחלות של מערכת העיכול. אחד החידושים הבולטים היו: דיאטה low FODMAP (ראשי תיבות של הגורמים לתסמינים) לצורך טיפול במעי הרגיז או הרגיש וכן רגישות לגלוטן. כן נדונו שכיחות התופעה, איתורה, מקומו של הגלוטן כגורם להפרעה, ומה הם הסיכונים הבריאותיים של דיאטה ללא גלוטן למי שאינם בעלי רגישות לגלוטן. הדיאטה המוצעת לבעלי מעי רגיז הינה כוכב עולה וחדש בתחום.

“מעי רגיש” (או ” רגיז”) הינה תסמונת המקשה על התפקוד היומיומי ואינה פשוטה לטיפול. שכיחותה הרשמית באוכלוסייה מגיעה עד ל 15%, בפועל היא כפי נראה גדולה יותר משום שלא כל הסובלים פונים לרופא. התסמינים השכיחים הם גזים, נפיחויות וכאבי בטן בעוצמות שונות, בעיקר לאחר הארוחות ולקראת הערב, לעתים שלשולים ו/או עצירויות, תחושה של אי נוחות בבטן והתפנות לא מלאה, ועוד. לעתים התסמינים כה חריפים עד שהם מונעים יציאה מהבית. רבים מתלוננים על עייפות וחוסר חיוניות. בבדיקות אין ממצאים פתולוגים,  אף התופעה גורמת לקשיי תפקוד. 

במשך שנים הצטבר ידע וניסיון על הדיאטה שעוזרת בתסמינים של מעי רגיש, התברר שמרכיבים מסוימים הנמצאים במזונות שונים גורמים להופעה וההתחזקות של התסמינים. צמצום של המרכיבים הללו ואף הימנעות מהם נמצאים בבסיס של  Low FODMAP Diet, המקלה על התסמינים בחלק גדול מהמקרים. אם זאת ישנם אנשים שאינם מושפעים על ידי דיאטה זו. ההשפעה של הדיאטה תלויה במידה רבה בהרכב וכמות החיידקים החיים במעי הגס (מיקרובים) ומשתנים מאדם לאדם.

דיאטת ה FODMAP? אין פירושה: food map, כפי שאפשר לטעות, אלא כאמור ראשי תיבות של המרכיבים הגורמים לתסמינים: “FermentableOligo-,Di-,Mono-saccharidesAndPolyols”.

חומרים אלה, אוליגו, די- ומונו–סכרידים ופוליולים, נמצאים במזונות שונים, במיוחד מן הצומח, וצמצום של המזונות הללו עשוי לשפר את המצב של המטופל, לעתים בצורה יעילה ומפתיעה.

דיאטה זו נוסתה רבות באנשים עם תסמונת המעי הרגיש, אני אישית נותנת אותה כבר שנים גם לסובלים ממעי רגיש וגם לעתים לבעיות מעיים מסוגים אחרים, כמובן אחרי בדיקה אצל גסטרואנטרולוג, וביצוע בדיקות מתאימות, כמו אי סבילות ללקטוז ופרוקטוז, רגישות לגלוטן, בדיקות צואה לטפילים. תוצאות הדיאטה ברוב המקרים משמעותיות ביותר: הפסקה או הפחתה משמעותית בריבוי הגזים, ירידה ניכרת בכאבי בטן, בנפיחויות, צמצום במספר היציאות ושיפור ניכר באיכות החיים.

דיאטת low FODMAP הפכה לנושא המדובר ביותר בפורומים של גסטרואנטרולוגיה ותזונאים, כאמצעי יעיל לטיפול במעי רגיש. חשוב לציין שמתן הדיאטה חייב להיעשות על ידי דיאטנית מומחית בתחום, וזאת משום שהרכבת התוכנית התזונתית אינה פשוטה ודורשת מיומנות מקצועית.

בתחילת הטיפול התזונתי, הרשימה של המזונות מהם כדאי להימנע, די ארוכה. אך כבר לאחר החודש הראשון מבצעים שינויים בהתאם למצב ומאפשרים מגוון רחב יותר של המזונות. השיפור מופיע כבר אחרי שבוע – שבועיים, המטופלים שלי לא פעם מדווחים על שיפור ניכר כבר אחרי השבוע הראשון. המעקב והתאמת הדיאטה נמשכים עד שמגיעים לתוכנית תזונתית סבירה, נעימה, טעימה ומצמצמת את התסמינים.

אתן כאן שתי רשימות מקוצרות, הראשונה של המזונות שכדאי להימנע מהם במידה זאת או אחרת, והשנייה של המזונות שמותר לאכול. רשימות אלה בשום אופן לא מחליפות ייעוץ תזונתי אישי מקצועי על ידי דיאטנית קלינית המתמחה בבעיות מערכת העיכול, אלא רק נותנות מושג כללי.

חשוב להדגיש שמדובר בדיאטה, שהיא עניין של התאמה אישית ומקצועית ולכן אותה דיאטה אינה מתאימה לכל אחד ואחת. במקורות שונים ניתן למצוא רשימות מעט שונות, כמו בכל דבר יש מספר דעות וגישות שונות. 

רשימת המזונות שכדאי להימנע מהם:

ירקות: שום, בצל, ארטישוק ירושלמי, אספרגוס, שומר, כרישה, ירקות ממשפחת המצליבים כרוב, ברוקולי, כרוב ניצנים, כרובית, פטריות, תירס מתוק.

קטניות: שעועיות (פרט לשעועית ירוקה), אפונה, גרגרי חומוס, עדשים וכדומה.

פירות: תפוחים, אפרסקים, ליצ’י, נקטרינות, שזיפים, דובדבנים, תמרים, מנגו, אגסים, אבטיח, תאנים, גוג’י ברי, גויאבה, אפרסמון, רימון, וכמובן מיצי פירות, “שייקים”, “סמוזי” וכדומה.

דגנים: למי שאין רגישות לגלוטן לחם מלא מכל סוגי הקמח, למי שסובל מרגישות לגלוטן – לחם מכל סוג, חיטה, שעורה, שיפון, דגני בוקר, חטיפים, גרנולה, מוזלי וכדומה. אני ממליצה בכל מקרה  לעשות בדיקת דם לרגישות לגלוטן, מאחר ורבים סבורים שהם רגישים לגלוטן למרות שאינם. כדאי לדעת שרגישות לגלוטן קיימת בכ-5% מאוכלוסייה בלבד.

מוצרי בשר: נקניקים ונקניקיות, בשר מעובד.

מוצרי חלב: גם כאן, חשוב לבצע בדיקה לסבילות ללקטוז, זה יכול להרחיב את המגוון. יוגורטים, גלידות, גבינות לבנות, וסוגי חלב, פרט לנטול לקטוז.

ממתיקים וממתקים: ממתיקים ממלאכותיים – פוליולים – איזומאלט, מלטיטול, מניטול, סורביטול וקסיליקול הנמצאים בחלק מממתקים “ללא תוספת סוכר” (עוגות, עוגיות, וופלים, סוכריות, מסטיקים)ואגבה, דבש, פרוקטוזה, סירופ תירס, ריבות.

אגוזים ושקדים: קשיו ושקדים.

משקאות: משקאות אלכוהוליים, מיצים, חליטות פירות, משקאות ספורט, משקאות ממותקים המכילים סירופ תירס, וכדומה.

להימנע מתוספי המזון המכילים סיבים תזונתיים פרה-ביוטים (FOS), אוליגופרוקטוז, אינולין, המוספים לא מעט למוצרי “בריאות” שונים, חטיפים, יוגורטים.

חשוב לציין שוב שלסובלים מבעיות מעיים מומלץ ביותר לבצעו בדיקות לאי סבילות ללקטוזה, לפרוקטוזה ולסוכרוזה, בדיקת דם לרגישות לגלוטן, למי שבדיקות אלו יהיו שליליות, כלומר לא יראו אי סבילות ורגישות, אפשר לתת מבחר גדול יותר של מזונות. 

לפי הרשימות, עלולים לקבל תחושה שאין מה לאכול. אך אין זה כך.

מזונות מומלצים לאכול בדיאטת FODMAP:

ירקות: גזר, קישואים/זוקיני, דלעת, דלורית, מלפפונים, עגבניות, חסה בהירה (אמריקאית), חצילים, קייל, בוק צ’וי, אלפאלפה, עשבי תיבול טריים, גם תפו”א ובטטה, שבאופן רגיל אני מכניסה אותם לקבוצת הפחמימות. עם הזמן וההתרגלות לדיאטה מרחיבים את מגוון הירקות בהדרגה.

פירות: בננה, תפוז, קלמנטינה, ענבים, מלון, קרמבולה, קיווי, לימון, ליים, פפאיה, פסיפלורה, תות שדה.

חלבונים: כל סוגי בשר לא מעובד, דגים (כולל משומרים), עוף, הודו, ביצים, טופו.

מוצרי חלב: למי שיש אי סבילות ללקטוז חלב נטול לקטוז, גבינות צהובות. למי שאין אי סבילות ללקטוז, אפשר להוסיף מוצרים נוספים, כמו קוטג’, גבינה לבנה .

לחמים ודגנים: לרגישים לגלוטן ( כ-5% באוכלוסייה) שאימתו זאת בבדיקות אורז בסמטי לבן, קמח תירס וקמח תפו”א, קינואה, כוסמת, עמילן תפו”א, מוצרים ללא גלוטן. למי שאין רגישות לגלוטן אפשר להוסיף לחם אחיד, פסטה לבנה מקמח דורום.

אגוזים ושקדים: ערמונים, מקדמיה, אגוזי לוז, פקנים, צנוברים, בוטנים, גרעיני דלעת, חמניות, שומשום.

משקאות: מים, סודה, תה רגיל וירוק, לא חזק, קפה, חליטת מנטה, משקה סויה עשוי בחלבוני סויה,

ממתיקים וממתקים, רטבים, חומרי טעם: אספרטיים, אסוסולפם K, סכרין, סטיביה, סוכרלוז, רוטב ברביקיו, מיונז ללא שום ובצל, חרדל, ווסבי, חמאת בוטנים, צמחי ועשבי טיבול, שמנים, אבקת אפייה, אבקת קקאו, ג’לטין, מלח.

(*) ראש תחום תזונה קלינית בפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת אריאל עם כל הפרטים להקלת  התופעות של המעי הרגיז: כאבי הבטן גזים, שלשולים, עצירויות, אי נוחות בבטן ועוד