חוקרים משבדיה מדווחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Diabetes Care, על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בנשים שמנות ניתן לזהות שינויים חיוביים ברקמת השומן זמן רב לאחר ניתוח מעקף קיבה. לדבריהם, הניתוח הוביל לשיפור ארוך-טווח ברגישות לאינסולין וגורמי רקמת שומן לבן, גם במקרים בהם חלה עליה חוזרת במשקל הגוף.
החוקרים נטלו דגימות שומן תת-עורי מ-49 נשים שמנות לפני ניתוח מעקף קיבה ושנתיים וחמש שנים לאחר הניתוח.
לאחר שנתיים תועדה ירידה דרמטית במדד מסת הגוף, בליווי ירידה משמעותית ביחס היקף מותניים לירך ובהיקפי מותניים והיקפי ירכיים.
עוד זוהה שיפור ברמות בדם של אדיפונקטין, המופרש מאדיפוציטים ומשפיע על הוצאה אנרגטית ומטבוליזם גלוקוז/רגישות לאינסולין. ישנה קורלציה הפוכה בין אדיפונקטין ובין השמנה, תנגודת לאינסולין וסוכרת מסוג 2 ורמות נמוכות מלוות בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2.
החוקרים כותבים כי נוכחות כמות קטנה יותר של תאי שומן, אך תאים גדולים יותר, קשורה עם עמידות לאינסולין וסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, בעוד שהיפרפלזיה יחסית קשורה עם שיפור ברגישות לאינסולין. לאחר ירידה במשקל עקב ניתוח מעקף קיבה, גודל תאי שומן ירד משמעותית בעוד שמספר תאי השומן נותר ללא שינוי.
לאחר חמש שנים, מדד מסת הגוף הממוצע עלה ב-2.5 ק”ג/מ”ר, בליווי עליה בהצטברות שומן בכל האזורים שנבחנו ושינויים קלים בפרופיל השומנים, אך ללא שינוי בריכוז אדיפונקטין בדם. בשלב זה השלימו החוקרים השוואה בין 30 משתתפים אל מול 30 ביקורות תואמות בגיל ומדד מסת גוף ומצאו כי פרופיל השומנים והרגישות לאינסולין היו טובים יותר משמעותית בהשוואה לביקורות, כמו גם ריכוז אדיפונקטין בדם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו תומכים ברעיון לפיו לאחר ניתוח מעקף קיבה חל שיפור ארוך-טווח במטבןליזם, הכולל גורמים ספציפיים לשומן לבן.
Diabetes Care 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!