ממצאים של מחקרים בבעלי חיים ושל מחקרים קליניים שונים זה מזה לעיתים קרובות (מתוך BMJ)

כשמחקר קליני בודק תרופה מסוימת, המסקנה לעיתים קרובות שונה לחלוטין מהממצאים, שהופקו לראשונה במחקרים בבעלי חיים, כך עולה מסקירה סיסטמטית של מידע העולה משני סוגי המחקרים, שפורסם ב-British Medical Journal.

לדוגמא, במחקרים קליניים, טיפול ב- tirilazad לשבץ איסכמי מעלה את הסיכון לתמותה ולתלות בעוד שבמחקרים בבעלי חיים, הוא מוריד את נפח האוטם ונראה כמשפר ניקודים נוירו התנהגותיים.

לדברי החוקרים, מתודולוגיה לא טובה, הטיית פרסום ומודלים של בעלי חיים, שפשוט לא משקפים מחלה אנושית הם האשמים בממצאים השונים. כמו כן, יש צורך ביותר סקירות סיסטמטיות של מחקרים בבעלי חיים על מנת לוודא, שהממצאים יהיו רלוונטיים לתוכנית של המחקרים הקליניים.

סך הכל זוהו 6 התערבויות, שהראו אפקט טיפולי שלא משתמע לשתי פנים (מועיל או מזיק) במחקרים קליניים. לאחר מכן, החוקרים ערכו חיפוש ב-Medline ובמאגרי מידע אחרים אחר מחקרים החוקרים את התערבויות אלה בבעלי חיים.

שש ההתערבויות, שנחקרו כללו : סטרואידים עבור פציעת ראש טראומתית, אנטי פיברינוליטים לדימום, תרומבוליזיס עבור שבץ איסכמי, tirilazad עבור שבץ איסכמי, סטרואידים קדם לידה על מנת למנוע סינדרום מחלה נשימתית ניאונטלית וביספוספונטים לטפל באוסטאופורוזיס.

עבור 3 מהתערבויות אלה, התוצאות של המחקרים הקליניים לא התאימו לאלה של מחקרים בבעלי חיים. סטרואידים לא שיפרו פציעת ראש במחקרים קליניים, אך במחקרים בבעלי חיים היה להם יתרון. אנטי פיברינוליטים הורידו דימום במחקרים קליניים, אך ממצאי מחקרים בבעלי חיים היו לא חד משמעיים. וכפי שצוין, tirilazad עבור שבץ הוכח במזיק במחקרים קליניים, אך יעיל במחקרים בבעלי חיים.

עבור 3 ההתערבויות האחרות, הממצאים משני סוג המחקרים היו פחות או יותר בעלי הסכמה. תרומבוליזיס לטיפול בשבץ איסכמי הוכח כיעיל במחקרים קליניים ובמחקרים בבעלי חיים. מתן סטרואידים לפני לידה שיפור דיסטרס נשימתי בשני סוגי המחקרים, אך יתרון הישרדותי נראה רק במחקרים קליניים. ביספוספונטים באופן עקבי העלו את צפיפות מינרל העצם.

לסיכום, כדי לשפר את איכות המחקרים בבעלי חיים, יש קבוצה גדולה בשם SABRE הקוראת ליותר סקירות סיסטמטיות של ניסויים בבעלי חיים. המטרה היא להפוך ניסויים בבעלי חיים לקצת יותר רציניים כשטח מדעי. אם המחקר אינו תקף, התוצאות לא מדויקות והטיית הפרסום החזקה עדיין נשארת, אז מחקרים בבעלי חיים לא יהיו אף פעם כל כך יעילים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

מקור: JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/01/2026

החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי רחב היקף (Big Data) המבוסס על רשומות רפואיות של יותר מ־800,000 מטופלים הסובלים מסוכרת מסוג 2 או מהשמנת יתר

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן