קורטיקוסטרואידים לאחר לידה היו בשימוש נרחב בשנות התשעים, בניסיון להפחית היארעות של bronchopulmonary dysplasia (BPD). אולם, נצפו שיעורים גבוהים של תופעות לוואי בטווח הקצר ותוצאות של עיכוב נוירוהתפתחותי.
בתחילת 2002, הצהרה משותפת של ה-American Academy of Pediatrics וה-Canadian Paediatric Society קראה לצמצום השימוש בקורטיקוסטרואידים לאחר הלידה.
מטרת המחקר הייתה לקבוע את תדירות השימוש בקורטיקוסטרואידים, וכן את התחלואה והתמותה במשך הזמן, בעיקר לפני ואחרי ההצהרה המשותפת.
המחקר, שהיה רטרוספקטיבי וכלל מאות מרכזים רפואיים, אסף נתונים אודות תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד (501-1500 גרם) בשלוש תקופות: לפני ההצהרה (2001), בהצהרה (2002) ולאחר ההצהרה (2003).
שימוש בקורטיקוסטרואידים לאחר הלידה, תמותה בשחרור, ותחלואה נאונטלית (BPD בגיל מתוקן של 36 שבועות, זיהום מאוחר>72 שעות לאחר הלידה,necrotizing enterocolitis שטופל כירורגית, ומשך האשפוז) הושוו בין התקופות השונות.
משקל ממוצע בלידה (טווח: 1022-1060 גרם), גיל הריון בלידה (28 שבועות), ומין (51% זכרים) היו דומים בין המרכזים השונים. שימוש טרום לידתי בסטרואידים היה דומה גם הוא ונע בטווח של 61-75%. השימוש בקורטיקוסטרואידים לאחר הלידה עלה מ-1990 (8-16%), הגיע לשיא ב-1996-1998 (24-28%), והחל לרדת ב-1999, כאשר השימוש ב-2003 היה נמוך משמעותית בהשוואה ל-2001.
מסקנת החוקרים הייתה, כי השימוש בקורטיקוסטרואידים ירד משמעותית לפני ההצהרה המשותפת, עם ירידה נוספת לאחר ההצהרה, ללא השפעה נראית על התמותה ועל התחלואה לטווח קצר. למרות הירידה הניכרת, כ- 8% מהתינוקות במשקל לידה נמוך מאוד, ממשיכים להיות מטופלים ע”י קורטיקוסטרואידים לאחר הלידה.
PEDIATRICS Vol. 118 2006: 1328-1335
הערות עורך:
מחקר זה מצביע על ההשפעה הרבה שיש ל-AAP על הלכות הרופאים בארה”ב, ולעיתים גם בארץ. אינני בטוח שהמילה האחרונה בנוגע לטיפול בסטרואידים למניעת BPD נאמרה, ונראה לי שאנו זקוקים לזמן רב יותר ע”מ לבדוק את השינוי בתחלואה ובתמותה כתוצאה מן השינוי במדיניות. אני סבור שעלינו ללכת בדרך ביניים להמשיך ולהשתמש בסטרואידים אך בדרך מושכלת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!