ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של American Journal of Pathology, עולה כי חד תחמוצת הפחמן מונעת אפופטוזיס בתאי שליה ויכולה להפוך לבסיס הטיפול ברעלת היריון.
למעשנות, ששואפות יחסית רמות גבוהות של חד תחמוצת הפחמן, יש סיכון הנמוך מהממוצע של רעלת היריון.
על מנת להעריך את המאפיינים הציטו-פרוטקטיביים של חד תחמוצת הפחמן על תאי שליה, החוקרים חשפו רקמת ווילוס מתורבתת משיליות של בני אדם, שנולדו במועד, להיפוקסיה / רה חימצון וטיפלו בהם עם חד תחמוצת הפחמן. הם השוו את האפקטים לדגימת ביקורת של תאים לא מטופלים.
רקמות השליה, שטופלו עם חד תחמוצת הפחמן, הראו ירידה של 60% באפופטוזיס הנוצר מהיפוקסיה / רה חימצון בשכבת הסינסיציו-טרופובלסט הממוין בהשוואה לרקמה לא מטופלת. התאים המטופלים בחד תחמוצת הפחמן גם הראו שמירה גדולה יותר על ממברנות סינסיציאליות שלמות.
לדברי החוקרים, יש להם מידע אחר, כולל מידע קליני, התומך בכך, שחד תחמוצת הפחמן יכול להיות שחקן חשוב בהורדת הסיכון לרעלת היריון בקשר עם עישון סיגריות.
ככל הנראה, האפקט המגן של חד תחמוצת הפחמן הוא באמצעות פעולתו על האנזים guanylyl cyclase ויצירת cGMP, אך הוא יכול להיות אפקט לא ספציפי. ישנם מחקרים הנמצאים בתהליך היום בכדי לקבוע זאת.
החוקרים מוסיפים כי לדעתם, הם במרחק של 3-4 שנים של מחקרים על בעלי חיים הרות בכדי לדעת מה רמות חד תחמוצת הפחמן הבטוחות מנקודת המבט של העובר. בנוסף הם יצטרכו לפתח מערכת, שתמסור את חד תחמוצת הפחמן. האידיאל יהיה שמירה על רמות חד תחמוצת הפחמן הדומות לאלה, של מעשנת בינונית (חפיסת סיגריות ליום) ללא כל החומר הרע הנמצא בעישון סיגריות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!