הקשר בין GERD ועליה במשקל בנשים (NEJM)

מחקר חדש מצא כי בנשים, אפילו עליה קלה במשקל מעלה את הסיכון ל-GERD (GastroEsophageal Reflux Disease), ותסמיני ריפלוקס קשורים ב-BMI.

לדברי החוקרים, עודף משקל והשמנת-יתר מעלים את הסיכון ל-GERD. מעולם לא הוכח קשר בין BMI ובין תסמיני GERD באנשים בעלי משקל תקין.

החוקרים העריכו את שכיחות, חומרת ומשך תסמיני GERD במשתתפים שנבחרו באקראי ממחקר האחיות. הם סיווגו את הנשים לפי BMI שנמדד בשנת 1998 ובחנו את הקשר בין BMI ובין תסמיני GERD.

מבין 10,545 הנשים שהשלימו את השאלון (שיעור היענות של 86%), 2310 נשים (22%) דיווחו על תסמיני GERD לפחות אחת לשבוע, 3,419 נשים (55% מאלו שסבלו מתסמינים כלשהם) תיארו את התסמינים בחומרה בינונית. נמצא קשר מנה-תגובה בין עליה ב-BMI ובין תכיפות תסמיני ריפלוקס. בהשוואה לנשים עם BMI בטווח 20-22.4, OR לתכיפות התסמינים עמד על 0.67 (95% CI = 0.48-0.93) עבור BMI קטן מ-20, 1.38 (95% CI = 1.13-1.67) עבור BMI בטווח 22.5-24.9, 2.20 (95% CI = 1.81-2.66) עבור BMI בטווח 25-27.4, 2.43 (95% CI = 1.96-3.01) עבור BMI בטווח 27.5-29.9, 2.92 (95% CI = 2.35-3.62) עבור BMI בטווח 30.0-34.9, ו-2.93 (95% CI = 2.24-3.85) עבור BMI של 35 ומעלה.

בהשוואה לנשים שלא שינו כלל את משקלן, נמצא קשר בין עליה של יותר מ-3.5 ב-BMI, אפילו בנשים עם BMI מקורי תקין, ובין סיכון מוגבר לתסמיני ריפלוקס תכופים (OR=2.80, 95% CI = 1.63-4.82).

BMI קשור בתסמיני GERD הן בנשים בעלות משקל תקין וען בנשים הסובלות מעודף משקל. עליה קלה במשקל בנשים עם משקל תקין, עשויה לגרום להחמרה בתסמיני ריפלוקס.

מגבלות המחקר כוללות חוסר יכולת לקבוע את המנגנון הסיבתי לקשר בין BMI ותסמיני ריפלוקס, עיצוב מחקר חתך, שימוש בשאלונים להגדרת GERD, ומדגם המוגבל לנשים.

לסיכום, מהממצאים עולה כי הסיכון לתסמיני GERD עולה באופן פרוגרסיבי עם עליה ב-BMI, אפילו בנשים עם משקל תקין. דבר זה נראה נכון בכל דרגות החומרה ומשך התסמינים, וכן עבור תסמינים ליליים. ראוי לציין, כי נמצא קשר בין ירידה במשקל ובין ירידה בסיכון לתסמינים.

N Engl J Med. 2006;354:2340-2348

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן