האם שעות שינה מעטות הן גורם סיכון ליתר לחץ דם? (Hypertension)

ממחקר חדש עולה כי שינה של פחות מ-6 שעות בליל מגבירה את הסיכון ליל”ד.

מחקרים קודמים הוכיחו כי מניעת שינה מנבדקים בריאים מביאה לעליה אקוטית בלחץ הדם ובפעילות המערכת הסימפטטית. קיצור שעות השינה לתקופה ארוכה יכול להביא להתפתחות יל”ד במנגנון של חשיפה נרחבת לל”ד וקצב לב במהלך 24 שעות, עליה בפעילות המערכת הסימפטטית, ועליה באגירת מלחים. כל אלו יכולים להביא לאדפטציה מבנית ואימון המע’ הקרדיווסקולרית לתפקד ברמות לחץ מוגברות.

במחקר השתתפו 4810 נבדקים, במהלך 8-10 שנות מעקב, בתקופה שבין 1982-1992, אובחנו 647 מקרים של יל”ד, כפי שנקבעו לפי אבחנה רפואית, רישומי בית חולים, או סיבת המוות. במשתתפים בגילאי 32-59, נמצא קשר בין שינה של פחות מ-6 שעות בלילה ובין סיכון גדול מפי 2 ליל”ד (Hazard Ratio=2.10, 95% CI=1.58-2.79). תיקנון לערפלנים אפשריים הביא לירידה חלקית בלבד בקשר. הסיכון המוגבר נותר משמעותי גם לאחר תיקנון להשמנת-יתר וסכרת.

לכן, משך שינה קצר יכול להיות גורם סיכון משמעותי ליל”ד. דרושים מחקרים נוספים כדי לקבוע את המנגנון הביולוגי האחראי לקשר בין שעות שינה מעטות ובין לחץ דם גבוה. אם משך שינה קצר מביא לעליה בלחץ הדם, אזי התערבויות המגבירות את כמות ואיכות השינה יוכלו לשמש כטיפולים וכאמצעי מניעה ראשונית של יל”ד.

מגבלות המחקר כללו גודל מדגם קטן יחסית לגיל המבוגר, חוסר יכולת לקבוע אם מעט שעות שינה העידו כפי שדווחו ע”י הנבדקים העידו על חסר שינה או שונות נורמלית בין פרטים במשך השינה הנדרשת. חוסר יכולת לשלול קשר סיבתי הפוך או ערפלנים שלא תוקננו. שימוש בשעות שינה כפי שדווחו ע”י המשתתפים. העדר מדדים חוזרים של משך השינה. אפשרות למקרי יל”ד שלא אובחנו ואפשרות הטיה עקב איבוד משתתפים בתקופת המעקב.

בתוצאות סקר אמריקאי בשנת 2002, נמצא קשר בין חסר שעות שינה ובין עצבנות, חוסר סובלנות, פסימיות, ותחושות עייפות ומתח. נראה כי תחושות אלו והמצבים הרגשיים עשויים להשפיע על התמדה בדיאטה או בפעילות גופנית, המגנים מפני התפתחות יל”ד.

Hypertension. Posted online April 3, 2006.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן