חרף ממצאים מעודדים שהתקבלו בעבר, חוקרים מוצאים כי טיפול לייזר פרופיקלטי למעשה מזרז הת תהליכי הנאו-ווסקולריזציה בדמית העין (CNV) בחולים הסובלים ממחלה של המקולה הקשורה לגיל באחת העיניים.
החוקרים מציינים כי התוצאות לטווח קצר של המחקרים הראשוניים בטיפול הלייזר במחלת מקולה הקשורה לגיל גרמו העלמות של ה-drusen ומניעה אפשרית של ה-CNV.
בכדי להמשיך לחקור את הנושא, חילקו החוקרים באקראי קבוצה של 177 חולים הסובלים ממחלת מקולה הקשורה לגיל עם נאו-ווסקולריזציה ו-drusen באחת העיניים לקבלת טיפול באמצעות לייזר או לקבוצת ביקורת שלא קיבלה טיפול.
כעבור 3 שנים, דווח על אובדן ראייה בקרב 28.8% מהחולים בקבוצת הטיפול בלייזר וב-19.7% מהחולים שלא טופלו. שכיחות ה-CNV עמדה על ערכים של 29.7% בקבוצת טיפול הלייזר ושל 17.6% בקבוצת החולים שלא טופלו. יתר על כן, נאו-ווסקולריזציה הופיעה כ-6 חודשים קודם לכן בקרב נבדקי קבוצת הטיפול בלייזר.
בקרב 105 חולים אחרים, שבהם נמצא drusen בשתי העיניים חולקו החולים באקראי למעבר טיפול לייזר בעין אחת ולהעדר טיפול בעין השניה. אובדן ראיה התרחש ב-8.3% מהעיניים שטופלו בלייזר לעומת 13.9% מהעיניים שלא טופלו. מבחינת ה-CNV, עמדו השיעורים המתאימים על ערכים של 11.6% ושל 6.8%. לא נמצא הבדל מבחינת מועד ההופעה של ה-CNV.
כותבת של מאמר מערכת שצורף למחקר, ד”ר Lim, מסבירה בראיון כי הטיפול במחקר הוביל לזירוז התופעה אותה ניסו החוקרים למנוע באמצעות טיפול הלייזר ומעיד על חשיבות ביצוע אנליזה זהירה של המידע ועל כוחם הרב של מחקרים קליניים רב-מרכזיים.
היא מוסיפה כי במקרים אלה קיימת מלכתחילה נטייה להתפתחות CNV וטיפול הלייזר אינו מונע את התהליכים הפתו-פיזיולוגיים האחראיים ל-CNV, למרות שהוא מפחית את מספר ה-drusen.
ד”ר Lim מסכמת כי נראה שהקשר בין העלמות ה-drusen לבין הפחתת שכיחות ה-CNV הינו חלש וכי קיימת תלות של התופעה בגורמים רבים אחרים המעורבים בתהליך יצירת ה-CNV.
Am J Ophthalmol 2006;141:276-281,354-355.
<!–
–>
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!