לפי מחקר חדש, ישנו סיכון מוגבר לאנגיואדמה, בשימוש בתרופות ממשפחת מעכבי ACE. בשימוש בתרופות ממשפחת ARBs לעומת זאת, לא נמצא סיכון מוגבר שכזה. תוצאות המחקר מצטרפות למחקרים קודמים שהראו תוצאות דומות.
ההגיון מאחורי השוואה בין קבוצות התרופות, התבסס על הטענה לפיה הסיכון המוגבר לאנגיואדמה, נובע מעלייה ברמת הברדיקינין, עלייה שקיימת רק בשימוש במעכבי ACE. עם זאת, היו מחקרים שטענו כי גם תרופות ממשפחת ARBs גורמות לאנגיואדמה.
במחקר זה, החוקרים השוו שימוש במעכבי ACE או ב- ARBs, בקרב 641 מטופלים שאושפזו בשל אנגיואדמה, לשימוש בתרופות אלו בקרב 6,364 משתתפי בקרה.
נמצא כי שימוש מעכבי ACE, היה קשור בסיכון מוגבר פי 10 להתפתחות של אנגיואדמה, בהשוואה לחוסר שימוש. הסיכון המוגבר ביותר נמצא במשתמשים חדשים פי 31.6, אך גם בשימוש ארוך טווח היתה עלייה מובהקת בסיכון.
לא נמצאה עלייה בסיכון לאנגיואדמה, בשימוש בתרופות ממשפחת ARBs, אך המחקר לא הצליח לשלול קיום של קשר בין שימוש חדש ב- ARBs ובין אנגיואדמה.
לפי החוקרים, תוצאות המחקר תומכות בדיווחים הקודמים על הקשר בין שימוש במעכבי ACE ובין אנגיואדמה, גם בשימוש חדש וגם בשימוש בטווח הארוך.
Am J Med 2006;118:1428-1429.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!