מטרת המחקר שפורסם לאחרונה היתה לקבוע האם בחולי יתר לחץ-דם המצויים בסיכון גבוה שמצוי בהם ערך קצב סינון גלומרולרי (GFR) מופחת, מפחית מתן טיפול באמצעות חסמי תעלות סידון או מעכבי ACE את שכיחות התוצאות הכוללות מחלה כלייתית, בהשוואה למתן טיפול באמצעות חומרים משתנים.
החוקרים ביצעו אנליזות post hoc לתוצאות מחקר ה-Antihypertensive and Lipid-Lowering Treatment to Prevent Heart Attack Trial (ה-ALLHAT). במחקר נכללו נבדקים בגיל 55 שנים ומעלה, הסובלים מיתר לחץ-דם ושנמצא בהם גורם סיכון אחד, לפחות, למחלת לב כלילית. הנבדקים חולקו באקראי לקבלת טיפול באמצעות chlorthalidone, amlodipine או lisinopril לתקופה ממוצעת של 4.9 שנים.
מדדי התוצאות הכלייתיות היו שכיחות הופעתה של מחלה כלייתית משלב סופי (ESRD) ו/או ירידה בשיעור של 50% ומעלה בערך ה-GFR, בהשוואה למצב בתחילת המחקר. ערך ה-GFR ההתחלתי בחולים דורג כתקין, כגבוה (ערך של 90mL /min ל-1.73m2 ומעלה, שנמצא ב-8126 נבדקים), כמופחת באופן מתון (ערך של 60-89mL /min ל-1.73m2 ומעלה, שנמצא ב-18109 נבדקים), או כמופחת באופן בינוני עד חמור (ערך נמוך מ-60mL /min ל-1.73m2, שנמצא ב-5662 נבדקים). אנליזה של השפעות הטיפולים ושל התוצאות בוצעה עבור כל אחת מקבוצות הדירוג הללו.
ESRD התפתחה ב-448 מהנבדקים. בהשוואה לחולים שנטלו chlorthalidone, לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשכיחות ה-ESRD בקרב החולים שנטלו amlodipine בקבוצת דרוג ערך ה-GFR המופחת באופן מתון (RR, 1.47; 95%CI, 0.97-2.23) או בקבוצת דרוג ערך ה-GFR המופחת באופן בינוני עד חמור (RR, 0.92; 95%CI, 0.68-1.24). בהשוואה לחולים שנטלו chlorthalidone, לא נמצאו הבדים מובהקים סטטיסטית בשכיחות ה-ESRD בקרב החולים שנטלו lisinopril בקבוצת דרוג ערך ה-GFR המופחת באופן מתון (RR, 1.34; 95%CI, 0.87-2.06) או בקבוצת דרוג ערך ה-GFR המופחת באופן בינוני עד חמור (RR, 0.98; 95%CI, 0.73-1.31).
בקרב חולים בקבוצת דרוג ערך ה-GFR המופחת באופן מתון או באופן בינוני עד חמור, לא נמצא הבדל משמעותי מבחינת שכיחות ה-ESRD או שכיחות מקרי הירידה בשיעור של 50% לפחות בערך ה-GFR בין החולים שטופלו באמצעות chlorthalidone לבין חולים שטופלו באמצעות amlodipine (ערכי OR של 0.96 [ערך P = .74] ושל 0.85 [ערך P = .23], בהתאמה). לא נמצאו הבדלים מבחינת השפעות הטיפול באף אחת מנקודות הסיום בקרב חולים שנטלו amlodipine או lisinopril בהשוואה לחולים שטופלו באמצעות chlorthalidone באף אחת משלוש קבוצות דרוג ערך ה-GFR, בכלל נבדקי הקבוצה או בקרב הנבדקים שסבלו מסוכרת בתחילת המחקר בלבד.
כעבור 4 שנות מעקב, היה ערך ה-GFR המשוער גבוה בשיעור של 3-6mL /min ל-1.73m2 בחולים שטופלו באמצעות amlodipine בהשוואה לחולים שטופלו באמצעות chlorthalidone, בהתאם לדרוג ערך ה-GFR בתחילת המחקר.
החוקרים מסיקים כי בחולים הסובלים מיתר לחץ-דם שנמצא בהם ערך GFR מופחת לא נראית עדיפות של טיפול באמצעות amlodipine או באמצעות lisinopril על-פני הטיפול באמצעות chlorthalidone בהפחתת שיעור התפתחותה של ESRD או שיעור הופעת ירידה של 50% ומעלה בערך ה-GFR. עוד הוכח כי בחולים שטופלו באמצעות amlodipine נמצא ערך GFR גבוה יותר מאשר בחולים שטופלו באמצעות chlorthalidone, אך לא נמצא הבדל בשיעורי ההופעה של ESRD בין שתי קבוצות הנבדקים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!