ארדיקציה של H. pylori עשויה להעלות את מספר הטסיות בחולים הסובלים מ-ITP

ממחקר חדש עולה שארדיקציה מוצלחת של החיידק Helicobacter pylori הביאה לעליה משמעותית במספר הטסיות בחולים הסובלים מ- idiopathic thrombocytopenic purpura (ITP) כרונית.

במחקר שנערך ביפן השתתפו 53 חולים בוגרים שאובחנו כסובלים מ-ITP כרונית. בתחילת המחקר רמת הטסיות בקרב החולים היתה נמוכה מ-100 אלף ל-µL. בבדיקת נשיפה ל-13C-urea (כדי לאבחן זיהום ב- H. pylori) נמצאה תשובה חיובית ב-39 מהחולים (74%). 32 מהאחרונים הסכימו לקבל טיפול בן 7 ימים לארדיקציה של החיידק אשר כלל 30 מ”ג lansoprazole, 200 מ”ג clarithromycin ו-750 מ”ג amoxicillin , פעמיים ביום.

לא דווח על תופעות לוואי חמורות או על ירידה ברמת הטסיות בעקבות הטיפול.

בסה”כ הארדיקציה הצליחה ב-27 חולים (84%) ללא חזרה של הזיהום במעקב שנמשך חצי שנה (באמצעות תבחין נשיפה).

החוקרים מצאו ש-15 (56%) מתוך החולים שעברו ארדיקציה מוצלחת של H. pylori הגיבו לטיפול בעליה מובהקת במספר הטסיות, חלקם אף הגיע לרמת טסיות מעל 150 אלף ב-µL. השיפור החל מחודש לאחר הטיפול ונמשך גם לאחר מעקב שנמשך בממוצע שנה אחת.

ב-12 (44%) מהחולים שעברו ארדיקציה מוצלחת לא היתה עליה במספר הטסיות.

בחולים אצלם הארדיקציה לא הצליחה ובאלה שלא קיבלו את הטיפול לא חל שינוי במספר הטסיות.

“ארדיקציה של H. pylori הביאה לעליה במספר הטסיות בלמעלה ממחצית מהחולים עם ITP כרונית שהגיבו לטיפול” סיכמו החוקרים והוסיפו שגישה זו עשויה להוות טיפול יעיל להעלאת רמת הטסיות בחולים הללו על אף שהמנגנון באמצעותו גורם H. pylori ל-ITP אינו ידוע.

    

Arch Intern Med. 2004;164:1904-1907

לידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן