Randomized, double-blind trial of long-chain polyunsaturated fatty acid supplementation with fish oil and borage oil in preterm infants. Fewtrell MS, Abbott RA, Kennedy K, et al. J Pediatr 2004;144:471-9 

חשיבות תוספת חומצות שומניות ארוכות שרשרת   PUFA–LC–  למזון פגים עדיין בכותרות, ויש לשאול מספר שאלות:-   האם יש צורך להוסיף אותן לפורמולות ? האם הבעיה קריטית לפגים בלבד או האם יש להוסיף PUFA–LC  גם לתינוקות שנולדו במועד ? באלו חומצות מדובר ? האם אין לגוף מנגנון ליצור אותן בעצמו ?

דיו רב נשפך בנושאים אלה, אך המסקנות סוטרות ואין תשובה אחידה לרוב השאלות.  נתחיל בעובדה שחומצות שומניות  PUFA–LC נמצאות בחלב אם. מבחינה טלה-אולוגית סביר להניח שהן חיוניות להתפתחות התינוק.  הצורך בחומצות אלה בעיקר במוח, ובמיוחד בחודשים האחרונים לפני הלידה. אם כן הבעיה – תינוק שנולד לפני המועד, האם דרישותיו ל PUFA–LC  גדולות מבתינוק בשל.  בהשוואה  רמת PUFA–LC בכדוריות אדומות בפגים שאינם יונקים ולא מקבלים תוספת PUFA–LC  לתינוקות בשלים בתזונה דומה, נמצא כי רמות PUFA–LC נמוכות אצל הפגים. אין ממצא זה מוכיח מאומה אבל רמז יש בו המצדיק ברור כל הסוגיה כולה. אך ממצא זה מטריד פחות מהעובדה שריכוז חומצת ה DHA מקבוצת האומגה שלוש נמוכה ברקמות המוח בתינוקות המקבלות פורמולה ללא תוספת PUFA–LC.

נקדיש מספר מילים לזהות הכימית של ה PUFA–LC. LC-PUFA

או Long-chain polyunsaturated fatty acids .  אלו חומצות שומניות ארוכות שרשרת עם  מספר קשרים לא רווים. כאשר אנו עוסקים בתזונת תינוקות אנחנו מתייחסים בעיקר בשתי חומצות שומניות: חומצה ארכידונית וחומצה docosahexaenoic המכונה DHA. חומצה ארכידונית  היא מקבוצת האומגה 6, ואילו DHA – העיקרית בין חומצות האומגה 3, החשובות כל כך במניעת מחלות לב.

מה מקורם של חומצות אלה ?  חומצת DHA נמצאת בשמן דגים ולא קשה להפיק אותה. מנגד, יקר יותר להפיק חומצה ארכידונית. החוקרים במאמר לפנינו השתמשו בחומצה gamma-linolenic. חומצה זו זולה יותר, וגוף האדם יודע להפוך חומצה זו לחומצה ארכידונית.

מסתבר איפא כי אצל פג קיימת דרישה גדולה ל PUFA–LC  והגוף אינו מצליח להדביק את הדרישה לחומצות אלה. מכאן נשאלת השאלה המרכזית, והיא האם חסר בחומצות שומניות אלה יגרום לנזק ממשי וארוך טווח אצל פגים ? בנקודה זאת התוצאות סוטרות.

היום נדרשים החוקרים, להכריז בתום כל מאמר המתפרסם בעיתונות הרפואית,  אם קבלו תמיכה למאמר מתעשיית מזון תינוקות או מגוף אינטרסנתי אחר. ואכן החוקרים של המאמר לפנינו מעידים שהם נתמכו על ידי התעשייה. כמובן שאין לפסול את הממצאים בגלל זה, אך טוב שמערכות העיתונים דורשות מידע זה. כי אם הנך מקבל תמיכה אתה מחויב לפרסם, גם אם הממצאים לא תמיד מצדיקים את זה.

נחזור לעניננו: מטרת המאמר היתה:

1          לבדוק את  האפשרות  של מתן חומצה gamma-linoleic   כתחליף למתן חומצה ארכידונית. כאמור חומצה זו אמורה להפך לחומצה החיונית ארכידונית בגוף. מבחינה מסחרית נקודה זו חשובה, כי מחיר הייצור זול בהרבה.

2          לברר האם הוספת שתי החומצות לפורמולה ישפר ההתפתחות הנוירוקוגניטיבית  של פגים. 

שיטת העבודה

נבדקו  פגים שמשקלם בלידה היה 2 ק”ג או פחות, ותקופת ההריון קצרה מ 35 שבועות. התינוקות התקבלו לאחת משתי קבוצות באקראי  : קבוצה שקיבלה תוספת PUFA–LC בפורמולה  וקבוצה  שלא קבלה תוספת. התבצע מעקב אחר תינוקות מדי יום כששהו במחלקה, ולאחר מכן אחיות מחקר עקבו אחריהם בבית.

התוספות ניתנו לקבוצת הניסיון עד הגיעה לגיל תשעה חודשים, ואילו ההערכה הנוירופסיכולוגית נעשתה בגיל  תשעה חודשים ופעם נוספת בגיל שמונה עשר חודש. ידע על הרכב  הפורמולה, כלומר עם או בלי תוספת, נשאר בידי יצרני הפורמולה, כך שהמחקר נעשה בשיטת סמיות כפולה.

התוצאות

הערכת התינוקות נעשתה בשני תחומים: הראשון מבחינה ההתפתחות הנוירוקוגניטיבית.  נמצא שבגיל 18 חודש היתה עדיפות משמעותית לתינוקות זכרים שקיבלו תוספת של PUFA–LC.  במילים אחרות אצל תינוק זכר התוספת הועילה ואילו בבנות לא התגלה שום הבדל.

            והתחום השני:- לגבי משקל ואורך ? בגיל תשעה חודשים התינוקות בקבוצת תוספת ה PUFA–LC  הוסיפו למשקלם ולגובהם בצורה מובהקת מקבוצת הביקורת.  גם כאן התגלו הבדלים בין המינים לטובת הזכרים. אך ההבדלים בגובה ובמשקל לא התמידו, ובגיל 18 חודשים לא היה שינוי משמעותי באורך ובמשקל בין שתי הקבוצות.

הערת העורך

תמיד נעים יותר לקרא מאמר בו הכל חלק וברור ומובהק מבחינה סטטיסטית. המאמר לפנינו לא נמצא בקטגוריה זאת.  כאן אמנם היה הבדל סטטיסטי אחד, והוא בהתפתחות הנוירופסיכולוגית בבנים, אך לאור המורכבות של הנושא רצוי   לאשש את הממצאים.

            גם לגבי השאלה האם gamma linoleic acid   יעיל כמו arachidonic acid אין החוקרים נותנים תשובה ברורה. בסעיף התוצאות אין נתונים בנידון, למרות שזאת היתה אחת המטרות המוצהרות של החוקרים. ואילו בדיון הם מודים כי העלייה ברמת arachidonic acid בדם היתה צנועה למדי.

איך עלינו לנהוג לאור הידע בידינו ?         

כדי לענות על שאלה זו אני מביא את ההמלצות של קבוצת מומחים בתזונת ילדים אשר פרסמה את מסקנותיה לפני שלוש שנים בעיתון Acta Pediatrica. 

1          יש לעודד ההנקה כי חלב אם מקור בטוח לחומצות מקבוצת PUFA–LC

2          בהעדר הנקה, רצוי להוסיף חומצת DHA וחומצה ארכידונית לפורמולה לפגים וגם לתינוקות שנולדו במועד. בפורמולות המיועדות לפגים חייבים ריכוזים גבוהים יותר של PUFA–LC , מאשר בפורמולות של תינוקות בשלים.

3          לגבי אמהות בהריון אין בינתיים המלצה.

המאמר הופיע בעיתון   Pediatrics מחודש אפריל 2004.