תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה קובעות כי הספקטרום הקליני של inflammatory bowel disease, IBD, הולך ומתפתח. הממצאים מעידים כי יתכן ששינוי בגורמים סביבתיים גורם להופעת הפתוגנזה של המחלה.
במחקר שנערך באוכלוסיה החוקרים בדקו את שכיחות מקרי ה-IBD בילדים והגדירו מאפיינים קליניים של המחלה. החוקרים ניתחו נתונים קליניים ודמוגרפיים בנוגע לכל המקרים החדשים של IBD שנרשמו בוויסקונסון במהלך תקופה של שנתיים.
לטענת החוקרים, השכיחות הכללית של מקרי IBD בילדים שנמדדה היא 7.05 ל-100,000. השכיחויות של Crohn’s disease, CD, ושל ulcerative colitis, UC הן 4.56 ו-2.14 ל-100,000, בהתאמה.
הגיל הממוצע לאבחון של IBD, CD ו-UC היה 13.5 שנים, 12.5 שנים ו-11.8 שנים, בהתאמה.
שכיחות מקרי ה-IBD היתה דומה בין קבוצות אתניות שונות, כמו גם בין ילדים מאזורים מיושבים בצפיפות וילדים מאזורים דלילים באוכלוסיה. רק ב-11% מהמקרים החדשים של IBD נמצאו קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שניה עם היסטוריה של מחלה זהה.
החוסר בהיסטוריה המשפחתית והשכיחות הגבוהה של Crohn’s disease ביחס ל-ulcerative colitis מעידים, לדברי החוקרים, על מעורבות גורמים סביבתיים חדשים בהופעת המחלות.
בנוסף מציינים החוקרים כי שכיחות מקרי ה-IBD שהם מדדו בילדים הינה הגבוהה ביותר שדווחה מעולם.
החוקרים מציינים גם כי תופעה מקבילה שהופיעה באותה תקופה בעולם המערבי היא עליה ניכרת בשכיחות מחלת האסטמה. ההגברה המשותפת בהופעת זיהומים כרוניים בריאות ובמעיים תומכת גם היא ברעיון כי שינוי בגורמים סביבתיים קשור בעליה בשכיחות מחלות אלה בילדים.
J Pediatr 2203;143:525-531.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!