נראה שהשתלת תאי אנדותל עשויה להיות השיטה האידיאלית לטיפול במחלות קרנית הנובעות מחוסר תפקוד אנדותליאלי. עד היום הדבר ניתן לביצוע רק באמצעות שימוש בשיטת posterior lamellar keratoplasty בעזרת נשא למלרי של קרנית אחורית. בשיטה זו מבוצעת החלפה של הקרנית האחורית ממברנת דסמט ושכבת תאי האנדותל דרך כיס סקלרו-קורנאלי. השיטה מבטיחה אולם היא קשה לביצוע ודורשת מיומנות ניתוחית גבוהה.
במחקר שפורסם באפריל ב- Arch Ophthalmol נבדקה השפעת השימוש בשתלים למלריים אנדותליאליים בשני קטרים שונים לטיפול בכשל של אנדותל הקרנית על השינויים האסטיגמטיים ועל יציבות השתל.(2) המחקר בוצע באוניברסיטה של קליפורניה ב-Irvine במחלקות להנדסה ביו-רפואית ולרפואת עיניים.
המחקר בוצע in vitro ב- 30 כפתורים סקלרו-קורנאלים של תורמים שנישמרו בלשכה קדמית מלאכותית. עשרים מהם שימשו להכנת שתלים למלריים הכוללים את הסטרומה האחורית, הדסמט והאנדותליום, ועשרה שימשו כמושתלים. בכל הקרניות בוצעה קרטקטומיה בעזרת מיקרוקרטום ידני והוכן corneal flap בעובי 200 מיקרון. לאחר הרמת ה- flap בוצעה טרפנציה של מיטת הקרנית לקבלת דיסק הכולל את השכבות האחוריות של הקרנית. חמש מיטות השתלה נוצרו על ידי טרפנציה בקוטר של 7 מ”מ וחמש אחרות היו בקוטר של 7.5 מ”מ. השתל חוזק על ידי 8 תפרי ניילון 0-10 בודדים. ה- flap נתפר עם 3 תפרים. הקרניות המושתלות נבדקו גם בתנאים של לחצים מוגברים בלישכה הקדמית המלאכותית כדי לבדוק את יציבות השתל. בוצעה השוואה של נתונים קרטוגרפיים לפני ואחרי ההשתלה כדי להעריך את השינוי האסטיגמטי.
נמצא שהשינוי האסטיגמטי הממוצע לאחר הניתוח היה 1.14 דיופטר כאשר השתמשו בשתל בקוטר 7.25 מ”מ לעומת 2.27 דיופטר כאשר השתל היה בקוטר של 7.5 מ”מ. שתלים בקוטר 7.25 מ”מ היו יציבים בלחץ 44.81 + 75.4 מ”מ כספית לעומת 46.86 + 100.4 מ”מ כספית עבור השתלים בקוטר 7.5 מ”מ. הבדלים אלה לא היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית.
המסקנה היתה שהשתלים הלמלריים האנדותליאליים בשני הגדלים שנבדקו במודל ניסיוני זה הדגימו יציבות דומה ושינויים אסטיגמטיים דומים. המודל הניסיוני שפותח יוכל לעזור בבחינת מאפיינים שונים של שתל למלרי אנדותליאלי כדי להבטיח את הצלחת השיטה בבני אדם.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!