עדכון וסקירה מיוחדת זו נערכו ע”י פרופ’ איתן רובינשטיין, עורך מדור מחלות זיהומיות באתר:
נתוני תחלואה ותמותה:
מאז הדיווח בשבוע שחלף (4-אפריל) מספר המקרים המדווחים הכפיל את עצמו והוא עמד ב11-אפריל-2003 על 2890 , עליה של 109 מקרים מהיום הקודם.
עד כה דווח על 116 מיקרי פטירה (תמותה- 4%) ועל 1373 מקרים שהחלימו מהזהום.
הטבלה המצ”ב המעודכנת ל- 11-אפריל-2003 ושפורסמה ע”י אב”ע (ארגון הבריאות העולמי – WHO) מדגימה את הארצות בהן דווחה דלקת ריאות זו.
כתוצאה מערנות הרופאים ומאמצעי בידוד קפדניים של אנשים העונים על הגדרת “מקרה חשוד”, בחלק מהארצות מספר המקרים נשאר מצומצם והזיהום לא יצא משליטה ולא הדביק בני משפחה וצוות רפואי.
למרות כך במספר ארצות כמו: סין, סינגפור, הונג קונג, וויטנאם וקנדה המחלה ממשיכה להפיל קרבנות בקרב צוותי בתי חולים וגרמה לאנדרלמוסיה בבתי החולים בהם שיעור ההזדהמות הינו גבוה.
חקירות צוות אב”ע במחוז גוואנדונג בסין העלו כי המקרים הראשונים אכן החלו במחצית נובמבר 2002, וכי בין החולים היו “מדביקי-על” כולל אחד שהדביק למעלה מ 100 אנשים. בסין קיים חשש כי המחלה תגיע לערים הגדולות ונערכות הכנות מתאימות למצב מעין זה.
בקנדה דווח על 114 חולים ו 10 נפטרים. בטורונטו וערים אחרות נסגרו מספר בתי חולים ובתי ספר על מנת להקטין את סיכויי ההדבקות.
הונג קונג עם כ-1000 חולים ו 30 מקרי מוות, מהם 268 מקומפלקס המגורים AMOY הוא האזור שנפגע בצורה הקשה ביותר וצוותי בתי חולים ממשיכים ללקות במחלה, כולל מנהל אחד מבתי החולים העיקריים באי.
בהונג קונג הופסקה כליל פעילות כל בתי הספר וגני הילדים עד ל 21- באפריל. דיווחים מקומפלקס המגורים הנפגע מעלים את החשד כי ההדבקה שם עשויה הייתה להיות פקלו-נשימתית ולא דרך ההדבקה הטיפתית המקובלת. לאור כך,קמפלקס המגורים כולל בני משפחות החולים הושמו תחת קרנטינה חמורה למשך 10 ימים.
למרות הדיווחים בעתונות היומית, ה PUBMED מדווח כי הנגיף לא נמצא בתיקנים (ג’וקים) ובע”ח אחרים.
בווויטנאם מזה 8 ימים מספר המקרים לא עלה על 58, המספר שדווח אז, ועובדה זו נותנת מקום להנחה שייתכן והמגפה נעצרה בארץ זו.
בסינגפור דווח על 126 מקרים כולל ילדים וחולים אחרים בבתי חולים שלא היו במגע ישיר עם חולי ה SARS אלא במחלקות אחרות בסינגפור.
מניחים כי חולה בודד בן 60 עם סוכרת וטיפול בדיאליזה הינו “מדביק על”.
מקור ואיבחון המחלה:
אתיולוגית המחלה היא כנראה נגיף קורונה חדש שיש בו אלמנטים של עופות ובקר כאחד.
ייתכן וגיף המטה-פנוימוניה (METAPNRUMOVIRUS ) משמש כנגיף “עזר” לנגיף הקורונה במחלה זו.
קיימים כיום בפתוח שלושה תבחיני מעבדה לאיבחון המחלה:
1- מבחן ELISA – מגלה נוגדנים אולם רק לאחר מ 20 יום מאז תחילת המחלה.
2- מבחן ה IMMUNOFLUORESENCE (מבחן נגדנים מנצנצים) מגלה נוכחות נוגדנים מ 10 ימים ומעלה מפרוץ המחלה.
3- מבחן ה PCR חיובי כבר בתחילת המחלה, ונמצא גם בישראל במעבדות לוירולוגיה של משרד הבריאות, אולם רבים בו מקרי ה FALSE NEGATIVE (שלילי מוטעה) ועל כן חולים יכולים להיות מאובחנים בטעות כבריאים ולהפיץ את הזיהום.
אב”ע מקיים ב 8 ארצות מעבדות הבודקות נגדנים ל SARS ומבצעות PCR לכל דגימה חשודה. באתר האינטרנט של אב”ע נמצאות הוראות לבצוע הבדיקות הללו.
סיבות לדאגה:
המומחים רואים ב SARS פוטנציאל להתפרצות כלל עולמית של מחלה המועברת שלא ע”י מעביר כמזון או מים, מחלה שאינה יודעת גבולות או אוכלוסיות בסכון הניתן להגדרה (למעט צוותים רפואיים).
ההעברה היא בין אדם למשנהו תוך כדי מגע קרוב, כשהסימפטומים הראשוניים אינם טיפוסיים ולכן קשה להכיר במחלה בשלביה הראשוניים ולא בתקופת הדגירה.
בין הנקודות המדאיגות במחלה נכללות ההדבקה המסיבית של צוותים רפואיים ובני משפחה, הצורך בהנשמה מלאכותית למספר גדול של חולים, העדר גבולות גיאוגרפיים והנזקים הכלכליים הפוטנציאלים שכן עד כה הנזק מוערך בכ-30 מיליארד דולר.
עד היום המחלה הינה ללא טיפול ספציפי אם כי טפול תומך נכון הינו מפתח חשוב להישרדות.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!