סינדרום אקספוליאציה Exfoliation syndrome הינו ממצא שכיח הקשור לגיל מתקדם. בעיניים עם אקספוליאציה מתפתחת גלאוקומה בשכיחות רבה יותר. כ- 6% עד 10% מהחולים עם אקספוליאציה מפתחים גלאוקומה. ל- 15% עד 20% נוספים יש יתר לחץ תוך-עייני. גלאוקומה אקספוליאטיבית מתקדמת מהר יותר, מגיבה פחות לטיפול תרופתי ולעיתים שכיחות יותר נידרש טיפול ניתוחי.
הפתוגנזה של אקספוליאציה איננה ידועה אך יש עדות חזקה שזו מחלה של יצירת המטריקס החוץ-תאי. התאים העיקריים הקשורים ביצירת החומר האקספוליאטיבי הינם תאי האפיתל הפיגמנטרי של הקשתית, כלי הדם של הקשתית, תאי האפיתל הלא-פיגמנטרי של גוף העטרה ותאי האפיתל האקווטוריאליים של העדשה הינם גם התאים הבאים במגע עם מי-הלישכה ומושפעים מהם. אי לכך שינויים בהרכב מי הלישכה בחולים עם אקספוליאציה יכולים לרמוז על גורמים אפשריים להתפתחות הפרעה זו. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות גילו רמה מוגברת של TGF-beta 1 , דבר המרמז על כך שאולי יש תפקיד לפקטור גדילה זה. בנוסף נמצאו גם שינויים בריכוז של matrix metalloproteases ובמעכבים שלהם במי הלישכה בעיניים עם אקספוליאציה.
חומצה אסקורבית (ויטמין C) הינה מרכיב תזונתי חשוב לאנשים. ידוע על ריכוז גבוה יחסית של חומצה אסקורבית במי הלישכה ורמתו מושפעת מהרמה בפלסמה. קיימת סברה שבלשכה הקדמית יש לחומצה האסקורבית תפקיד חיוני במנגנון ההגנה האנטי-אוקסידנטי של העין מפני רדיקלים חופשיים. תפקיד הגנתי נוסף הינו באמצעות בליעה ישירה של קרינה אולטרה-סגולה ומניעת פגיעה בעדשה מקרינה זו.
עד היום לא נבדקה האפשרות שרדיקלים חופשיים מעורבים בפתוגנזה של אקספוליאציה. קרינה אולטרה-סגולה, שמהווה מקור חשוב לרדיקלים חופשיים, נבדקה בהקשר של הפרעות שונות בעיניים כמו ירוד ו- AMD, ונחשדה כאחד מהגורמים לכך ששכיחות האקספוליאציה משתנה במקומות שונים בעולם. היות ופקטורי גדילה ופרוטאזות יכולים להיות משופעלים על ידי רדיקליים חופשיים יש לבדוק את מעורבותם בהתפתחות אקספוליאציה.
במטרה לברר אם לחומצה אסקורבית יש תפקיד בהתפתחות סינדרום אקספוליאציה בוצע מחקר פרוספקטיבי השוואתי שבדק את רמת החומצה האסקורבית במי הלישכה של חולים עם אקספוליאציה וללא אקספוליאציה שעברו ניתוח ירוד. (5) חולים עם בעיות אחרות העשויות להשפיע על רמת החומצה האסקורבית לא נכללו במחקר. המחקר בוצע על ידי חוקרים מיוון, מ- Aristotle University of Thessaloniki ומ-AHEPA Hospital, Thessaloniki , מגרמניה מ- University of N?rnberg Erlangen ומנורבגיה מ- University of Oslo.
נבדקו 40 דגימות מי-לישכה מ- 40 עיניים עם אקספוליאציה ו- 40 דגימות מ- 40 עיניים של חולים בגילים תואמים ללא אקספוליאציה. רמת החומצה האסקורבית נמדדה ב- microplate assay method.
התברר שרמת החומצה האסקורבית במי-לישכה של עיניים עם אקספוליאציה היתה 0.86 מילימול בממוצע, שהיתה רמה נמוכה באופן משמעותי מהרמה בעיניים ללא אקספוליאציה, שהיתה 1.15 מילימול. ההבדל היה משמעותי מבחינה סטטיסטית: P=0.0068.
המסקנה היתה שכיון שחומצה אסקורבית מהווה גורם מגן עיקרי כנגד פעולת רדיקלים חופשיים, ורמתה נמוכה בעיניים עם אקספוליאציה, ייתכן שלרדיקלים חופשיים יש תפקיד בפתוגנזה של אקספוליאציה.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מאמרים
סל התרופות כמו אקמול לחולה סרטן/ מאמר אורח מאת ד”ר אודי פרישמן
מדי שנה רועשת וגועשת התקשורת סביב סל התרופות, מה ייכנס
הטכנולוגיה שנועדה לשיפור הבריאות עלולה להגדיל את הפערים בבריאות/ מאמר אורח מאת שמוליק בן יעקב יו”ר האגודה לזכויות החולה
לקדמה הטכנולוגית השלכות מרחיקות לכת על הבריאות שלנו. אך כידוע,
האם אימוץ מהיר של תרופות ביוסימילאריות עשוי להשיג חיסכון של כ-600 מיל’ ¤ בשנה בעלות הטיפול התרופתי בישראל ? /מאמר אורח מאת ד”ר רוני גל
(*) המחבר הוא אנליסט פארמה בכיר בברנשטיין השקעות, ניו יורק
מערכת הבריאות איבדה את דרכה, אך בשווייץ האשפוז נעשה יותר נוח/ מאמריהם של פרופ’ בן דויד וד”ר זאב פלדמן ב”הארץ”
במאמר מתייחס ד”ר זאב פלדמן , מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים
רפואת העתיד: מותאמת אישית בסביבה הביתית/מאמרה של ד”ר מיכל הרן ב”הארץ”
במאמר שמפרסמת היום ב”הארץ” ד”ר מיכל הרן, רופאה בכירה במכון
החיים שלך, תמורת מיליון שקל: התרופות לסרטן שיכלו להציל את אבא שלי/כתבתה של רוני לינדר גנץ בדהמרקר
בכתבה מרתקת מתארת כתבת הבריאות של דהמרקר את ההתמודדות המשפחתית





תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!