Atassi. A.K
Nursing 2002 feb. 32 2
תיאור מקרה-מתן תשומת לב ללחץ דם נמוך
E.S בת 81, דיירת בבית אבות, בעלת היסטוריה של דמנציה קלה, אמפיזמה, ואוסטיופרוזיס. בדרך כלל היא מקיימת קשרים טובים עם אחרים, אוכלת באופן עצמאי, והולכת עם עזרה.
במהלך עשרת הימים שחלפו, יכולתה המנטאלית וכן יכולתה לטפל בעצמה השתנו. היא נראתה מנומנמת בילתה יותר זמן במיטה, לא גילתה ענין בקשרים חברתיים, אכלה רק 15% מארוחותיה במקום 80%, בנוסף דיווחה על עייפות, וסחרחורת בעת עמידה.
בבוקר האחות שמה לב שגברת S לא נתנה שתן במשך 16 שעות. חום גופה הוא 38.3,
דופק: 120 לדקה, לחץ דם: 80/60 . האחות יצרה קשר עם הרופא הראשוני ועל פי הוראותיו הועברה לחדר מיון לשם הערכה נוספת.
האחות שביצעה אומדן לגברת S בחדר מיון שמה לב שהמוקוזה האורלית שלה יבשה, עורה חיוור, טרוגור עור ירוד, שיעור נשימה 24 לדקה, דופק 122 לדקה, קולות נשימה תקינים, חום גוף 38.9, וכן היא מתלוננת על צמרמורת. עקב כך שגברת S לא הייתה מסוגלת לתת שתן, האחות החדירה קטטר, לאחר הפעולה הושגה כמות של 50 cc שתן כהה בלבד. לחץ הדם היה 76/50.
במהלך סקירת ההיסטוריה של גברת S האחות למדה כי לחץ הדם שלה הוא בדרך כלל
140/80. לחץ דם נמוך באופן כרוני אצל אדם שמתפקד באופן רגיל לרוב אינו גורם לדאגה, אך ירידה פתאומית של לחץ דם מערכים של 140/80 לערכים של 76/50 יכולה למנוע אספקת חמצן לאיברים חיוניים עקב פרפוזיה לקויה. מציאת הסיבה לירידה בלחץ הדם אצל גברת S ומתן טיפול בהתאם הכרחי למניעת נזק רב לאיברים.
הפרעות רבות יכולות לגרום לירידת לחץ דם ביניהן: דילדול נפח עקב הקאות או שלשול, שוק ספטי, מכת חום, דימום, וכן מצבים לבבים כמו: הפרעות קצב, שוק קרדיוגני, אוטם בשריר הלב. גורמים נוספים יכולים להיות מתן תרופות כמו: סוכנים להורדת לחץ דם, סדטיבים, וחומרי הרדמה. הגורמים הנפוצים לירידת לחץ דם באוכלוסייה קשישה הם: דהידרציה וזיהומים.
עקב כך שלגברת S טרוגור עור ירוד, תפוקת שתן נמוכה והיסטוריה של ירידה בצריכת נוזלים, יש להניח שדהידרציה היא הסיבה שהובילה לירידה בלחץ הדם.
האחות התחילה טיפול בנוזלים דרך הוריד, כאשר התוכנית כללה בולוס של 500cc N/s במהלך שעתיים לתיקון המחסור בנפח נוזלים. בנוסף נשלחו דגימות דם ושתן למעבדה ובוצע צילום חזה.
גברת S התקבלה למחלקה סימניה החיוניים נבדקו כל 15 דקות. הקפדה מיוחדת ניתנה לסימנים של העמסת יתר של נוזלים ( טכיקרדיה, קוצר נשימה, קרפיטציות ),במהלך הטיפול בהחזר נוזלים דרך הוריד. תוצאות המעבדה הצביעו על דלקת בדרכי השתן ו-hemoconcentration . צילום החזה פוענח כתקין דבר ששלל החמרה של אמפיזמה או מצבים ריאתים נוספים. סימניה הקלינים ותוצאות המעבדה הצביעו על כך שדהידרציה ודלקת בדרכי השתן היו הסיבה ללחץ הדם הנמוך אצל גברת S .
גברת S המשיכה לקבל נוזלים דרך הוריד וכן החלה לקבל אנטיביוטיקה רחבת טווח דרך הוריד,ותרופה להורדת החום. במהלך שעה לחץ הדם עלה ל- 98/60 , קצב הלב ירד ל-100
כמו כן היא הפיקה 100cc של שתן.
בבוקר שלמחרת מצבה המנטלי של גברת S חזר לנורמה והיא חשה מספיק טוב על מנת לשבת בכיסא ולאכול ארוחת בוקר. תפוקת השתן שלה חזרה לנורמה, סימניה החיוניים ותוצאות המעבדה המשיכו להשתפר. ביומה השני במחלקה היא התנידה עם עזרה, נתנה שתן ללא קושי לאחר הוצאת הקטטר, ואכלה 55% מארוחותיה. תרביות הדם שלה חזרו שליליות. גברת S חזרה לבית האבות בו המשיכה לקבל אנטיביוטיקה דרך הפה.
ניתוח המקרה: ללא קשר לשדה הקליני שבו האחות עובדת, היא עתידה להיתקל במטופלים כמו גברת S עם ירידה בלחץ דם שנגרמה עקב בעיות בריאות אחרות. כאשר מצב זה יתרחש סדר העדיפויות של האחות צריך להיות: קביעת הסיבה והתערבות המונעת השלכות בעלות פוטנציאל לסכן חיים, עקב הפרעה הפיכה זו.
סימנים נפוצים ללחץ דם נמוך
סחרחורת, חולשה, עייפות, בלבול, בחילה, ירידה בתפוקת שתן, טשטוש ראיה
פירוש תוצאות המעבדה של גברת S
ספירה לבנה – mm^sup3^ / 17,000 (ערכים תקינים 4,500-11,000) עליה בספירה לבנה מעידה לרוב על זיהום.
רמת המוגלובין- grams/dl 18 (ערכים תקינים באישה 12-16) לאור הסימפטומים הנוספים של גברת S. היא סובלת מ- hemoconncentration עקב דלדול נפח.
Leukocyte esterase בדיקת שתן העושה סינון לאינזים שקיים בנוכחות כדוריות דם לבנות. תוצאת הבדיקה הייתה חיובית דבר שמצביע על דלקת בדרכי שתן.
נוכחות כדוריות דם לבנות בשתן. לגברת S היה /30 עוצמה גבוה בשדה המהווה סמן חזק לדלקת בדרכי שתן (ערכים תקינים 4-0 עוצמה גבוה בשדה).
קראטנין- במיקרה זה הייתה עליה קלה mg/dl 1.8 (ערכים תקינים 0.6-1.2) ערכים אלו משקפים ירידה בתפקוד הכליתי.
BUN/creatinine ratio החישוב נעשה על ידי חלוקת ערך ה-BUN בערך הקראטנין.(ערכים תקינים 12-20) היחס אצל גברת S היה 23 דבר שיכול להצביע על אפשרות של דהידרציה או נוכחות אוראה או מרכיבים ניטרוגנים אחרים בדם.
רמות סודיום וכלוריד בסירום- רמת הסודיום אצל גברת S היתה mEq/liter 150 (ערכים תקינים 135-145), רמת הכלוריד הייתה mEq/liter114 (ערכים תקינים 96-106) תוצאות אילו מהוות סימן לדהידרציה.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!