תכנית שיקום דוחה אשפוז חולי פרקינסון למרכזים סיעודיים (מתוך כנס ה- International Congress of Parkinson’s Disease and Movement Disorders.)

תכנית שיקום מולטי-דיציפלינרית המיועדת לחולי פרקינסון בהולנד הובילה לשיפור משמעותי בפעילות יומיומית וכך דחתה את הצורך באשפוז החולים למרכז סיעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-International Congress of Parkinson’s Disease and Movement Disorders.

מדגם המחקר כלל 24 חולים עם מחלת פרקינסון (גיל חציוני של 71 שנים), שלא היו יכולים עוד להישאר בביתם. חולים אלו שהו במשך שישה שבועות ביחידת שיקום במרכז מומחים למחלת פרקינסון. במהלך השהות הייתה להם גישה, לפי הצורך, ל-20 אנשי מקצוע , כולל פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק ושירותי תזונה. לא כל החולים השתמשו בכלל השירותים והתכנית הותאמה לכל מטופל.

המחקר כלל גם 19 משתתפים ביקורת שכבר שהו במרכז סיעודי והם היו תחת הטיפול הסטנדרטי לחולי פרקינסון בתנאים אלו.

תוצאי הסיום העיקריים כללו את הפעילויות היומיומיות, כפי שנקבע לפי מדד ALDS (Academic Medical Center Linear Disability Score) ויכולת החולים לחיות באופן עצמאי בביתם לאחר ההשתתפות בתכנית השיקום. החוקרים בחנו את התוצאות לאחר 6 שבועות, 3 חודשים, שנתיים וחמש שנים.

מהתוצאות עולה כי מדד ALDS השתפר בקבוצת ההתערבות והחמיר בקבוצת הביקורת. ב-78% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות חל שיפור במדד ALDS, עם עליה ממוצעת של 9.9 נקודות לאחר שנתיים. מדד ALDS בקבוצת הביקורת ירד בממוצע ב-32.1 נקודות לאחר שנתיים.

כ-83% מהחולים עם מחלת פרקינסון יכלו לשוב לביתם לאחר ההשתתפות בתכנית ההתערבות. לאחר שנתיים, 65% מהחולים הללו עדיין חיו באופן עצמאי בביתם ולאחר חמש שנים, 28% גרו בביתם.

מניתוח הנתונים עולה עוד כי חל שינוי באחוז החולים שנדרשו לשירותי רפואה ראשונית או שירותי בית חולים לאחר השלמת התכנית. לדוגמא, הם פנו בתדירות נמוכה יותר לרופא המטפל ונעזרו יותר בשירותי טיפול סיעודי בבית; החולים אושפזו לעיתים פחות תכופות ונעזרו יותר בשירותי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וריפוי בדיבור.

החוקרים מציינים כי מאחר והחולים יכלו להישאר זמן רב יותר בביתם, הדבר הוביל גם לחסכון בהוצאות הרפואיות.

מתוך כנס ה- International Congress of Parkinson’s Disease and Movement Disorders.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן