אין להשתמש במריחואנה רפואית לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה (J Clin Sleep Med)

אין להשתמש בקנאביס רפואי ותמציות מריחואנה סינתטית לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה, כך על-פי נייר עמדה עדכני מטעם ה-AASM (American Academy of Sleep Medicine).

המומחים כותבים כי בנובמבר 2017, משרד הבריאות במינסוטה הוסיף את דום נשימה חסימתי בשינה לרשימת המצבים הזכאים לשימוש בקנאביס רפואי. עם זאת, על-פי העדויות הזמינות כיום, הם טוענים כי אין להשתמש בקנאביס רפואי ו/או תמציות סינתטיות לטיפול במצבים אלו בשל צורות מתן לא-מהימנות והעדר עדויות מספקות ליעילות, סבילות ובטיחות.

טענת המומחים היא כי משרד הבריאות במינסוטה החליט לאשר את השימוש במריחואנה רפואית לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה למרות עדויות מוגבלות מאוד בנוגע ליעילות הטיפול.

צעד זה הוביל את חבר המנהלים של ה-AASM לאשר פיתוח נייר עמדה ולהמליץ כנגד שימוש בקנאביס רפואי ו/או תמציות סינתטיות לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה, עד שיהיו עדויות נוספות בנושא. על המטופלים לדון באפשרויות טיפול מוכחות למצבים אלו עם איש צוות רפואי מוסמך במרכז שינה מוכר.

המומחים כותבים כי יש עדויות מוגבלות ממחקרי פיילוט קטנים או מחקרים להוכחת-עיקרון, שהציעו כי Dronabinol, צורה סינתטית של Tetrahydrocannabinol, עשוי לשפר יציבות נשימתית ולסייע בטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה. עם זאת, במרבית החולים דווח על תופעות הלוואי של הטיפול, דוגמת ישנוניות, וההשפעות ארוכות הטווח על מדדי איכות השינה, סבילות ובטיחות הטיפול, אינן ידועות. עוד מציינים כי Dronabinol אינו מאושר ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה וכי קנאביס רפואי ותמציות סינתטיות אחרות לא נבחנו בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה.

ממשרד הבריאות במינסוטה נמסר כי תכנית השימוש בקנאביס רפואי מבוססת על כך שרופאים יפעילו שיקול דעת במטרה לקבוע אילו חולים מתאימים לטיפול בקנאביס רפואי, ללא תלות בסוגיית המצב המאושר לשימוש עבורו הם מבקשים טיפול. ההחלטה לשימוש בקנאביס רפואי חייבת להתבסס על המשך מערכת יחסים בין המטופל והמטפל.

עוד כותבים אנשי משרד הבריאות במינסוטה כי על רופאים המטפלים בחולים הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה לבחון את ההצהרה של ה-AASM, כמו גם עדויות ממחקרים אחרים, במטרה להבטיח כי החלטות הטיפול מתבססות על הנתונים הזמינים הטובים ביותר.

J Clin Sleep Med. 2018;14:679-681

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן