פעילות גופנית מפחיתה תמותה מאוחרת בילדים ששרדו מחלה ממארת (JAMA Oncol)

פעילות גופנית מאומצת סדירה בבגרות הפחיתה בהיקף של כ-40% את הסיכון לתמותה מכל-סיבה בקרב מבוגרים ששרדו מחלות ממאירות בילדות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש,שפורסם בכתב העת JAMA Oncology והוצג בכנס השנתי מטעם ASCO (American Society of Clinical Oncology).

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 15,450 משתתפים במחקר Childhood Cancer Survivor Study, אשר השלימו שאלונים בתחילת המחקר להערכת היקף פעילות גופנית, חציון של 17.8 שנים לאחר האבחנה, עם חציון של 9.6 שנים בין תחילת המחקר והמעקב.

במהלך תקופת זמן זו, החוקרים תיעדו 1,063 מקרי תמותה, כולל 811 מקרי תמותה משנית לאירועים בריאותיים, 120 מקרי תמותה משנית להישנות או התקדמות המחלה הראשונית ו-132 מקרי תמותה משנית לגורמים חיצוניים או לא-ידועים.

בשאלונים בתחילת המחקר ולאורך המעקב המשתתפים נשאלו שאלה אחת, שנגעה למספר הימים בשבוע האחרון בהם ביצעו פעילות גופנית במשך לפחות 20 דקות, אשר הובילה להזעה או קשיי נשימה. התשובות סווגו לקטגוריות בהתאם להוצאה האנרגטית של פעילות מאומצת (שעות MET בשבוע).

החוקרים בחנו שתי דרגות פעילות גופנית בהיקף קטן (0 ו-3-6 שעות MET בשבוע) ושתי דרגות בהיקף גדול (9-12 ו-15-21 שעות MET בשבוע). קטגוריות אלו הקבילו ל-20, 20-40, 60-80 ו-100-140 דקות בשבוע של פעילות גופנית מאומצת.

החוקרים זיהו קשר הפוך ומובהק סטטסיטית, אך לא-לינארי, בין פעילות גופנית ובין תמותה מכל-סיבה. בהשוואה לאפס שעות MET בשבוע, הסיכון היחסי המתוקן עמד על 0.81 עם 3-6 שעות MET בשבוע, 0.82 עם 9-12 שעות MET בשבוע ועל 0.79 עם 15-21 שעות MET בשבוע. הדפוס היה דומה בהערכת תמותה על-רקע מצב בריאותי והישנות/התקדמות מחלה.

מניתוח הנתונים עלה כי קצב הפעילות הגופנית האופטימאלי היה 15-18 שעות MET בשבוע. כאשר החוקרים השוו קצב זה אל מול 0 שעות MET בשבוע, הם זיהו סיכון יחסי מתוקן של 0.58, 0.80 ו-0.63 לתמותה מכל-סיבה, תמותה עקב הישנות/התקדמות מחלת רקע ותמותה משנית למצב בריאותי, בהתאמה.

בתת-קבוצה שכללה 5,689 משתתפים היו נתונים זמינים אודות שינויים בהיקף פעילות גופנית מאומצת וכ-29% הקפידו על פעילות גופנית בדרגה נמוכה, 40% הפחיתו היקף פעילות גופנית ו-20% הגבירו היקף פעילות גופנית, כאשר 10% מהחולים שמרו על היקף הפעילות ללא שינוי.

הגדלת היקף פעילות גופנית לאורך שמונה שנים לוותה בירידה של 40% בשיעורי התמותה מכל-סיבה, בהשוואה לשמירה על היקף פעילות גופנית בהיקף קטן. כל עליה של 6 שעות MET בשבוע בפעילות מאומצת לוותה בירידה של 13% בתמותה מכל-סיבה.

מהממצאים עולה כי יש לייעץ לאלו ששרדו ממאירות בילדות להקפיד על ביצוע פעילות גופנית.

JAMA Oncol 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

מקור: Baus
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|31/05/2026

רובנו חונכנו שבגברים ‘בדיקת האצבע’, בדיקה רקטלית של הערמונית, היא חלק ממערכת של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית, אולם בשנים האחרונות ירדה בדיקה זו מחשיבותה

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

מקור: NEJM
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|13/05/2026

מחקר פאזה III, אקראי ורב־מרכזי זה בחן את היעילות ואת הבטיחות של מתן חוסם ה־PD-1, פמברוליזומאב (קיטרודה), בשילוב עם הסטנדרט הטיפולי המקובל (ניתוח + קרינה או כימותרפיה) עבור חולים עם HNSCC נתיח בשלב III או IVA

נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

מקור: pubmed
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|16/04/2026

גרורות לעין הן תופעה מוכרת, כאשר הענבייה (uvea) היא האתר השכיח ביותר למעורבות גרורתית. עם זאת, גרורות לקשתית (iris) הן נדירות יחסית, ובמיוחד כאשר מקורן הוא בסרטן ריאה מסוג Non-Small Cell Lung Cancer (NSCLC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן