מנתוני מחקר PREOPANC-1, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Clinical Oncology עולה כי בחולים עם סרטן לבלב שקיבלו טיפול כימותרפי-קרינתי לפני ניתוח תועד שיפור הישרדותי, בהשוואה לחולים שהופנו ישירות לניתוח. שיעורי ההישרדות לאחר שנתיים עם טיפול ניאו-אדג’וונטי עמדו על 42% לעומת 30% בחולים שהשלימו ניתוח תחילה.
מדגם המחקר כלל 246 חולים עם סרטן לבלב נתיח גבולי, שחולקו באקראי לקבוצת ניתוח מיידי או טיפול כימותרפי-קרינתי טרם הניתוח. שתי הקבוצות השלימו טיפול כימותרפי לאחר הניתוח וסך מספר מחזורי טיפול כימותרפי היה דומה בשתי הקבוצות.
משטר הטיפול הכימותרפי-קרינתי טרם הניתוח כלל 15 מחזורי טיפול בקרינה במינון 2.4 Gy, בשילוב עם Gemcitabine במינון 1,000 מ”ג/מ”ר בימים 1, 8 ו-15, עם מתן מחזור Gemcitabine לפני ואחרי הטיפול.
ניתוח כריתה בוצע ב-72% מהחולים בקבוצת ניתוח מיידי וב-62% מהחולים בקבוצת טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג’וונטי. בקרב חולים לאחר ניתוח, שיעורי R0 היו גבוהים יותר בחולים שקיבלו טיפול טרם הניתוח (63% לעומת 31%).
חציון ההישרדות הכולל עמד על 17.1 חודשים עם טיפול כימותרפי-קרינתי טרם הניתוח, בהשוואה ל-13.7 חודשים עם ניתוח מיידי. ההישרדות ללא-מחלה הייתה ארוכה יותר עם טיפול טרם הניתוח (9.9 חודשים לעומת 7.9 חודשים, יחס סיכון של 0.71).
בתת-קבוצה של חולים בהם הגידול הוסר בניתוח בהצלחה, ההבדל בחציון ההישרדות היה אף גדול יותר: 42.1 חודשים עם טיפול קדם-ניתוחי לעומת 16.8 חודשים עם ניתוח מיידי.
תוצאי סיום משניים נטו לטובת טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג’וונטי חציון משך הישרדות ללא-גרורות מרוחקות עמד על 10.2 לעומת 17.1 חודשים (יחס סיכון של 0.63); בדומה, חציון הישרדות ללא-הישנות מקומית-אזורית עמד על 11.8 חודשים בקבוצת טיפול כימותרפי-קרינתי טרם הניתוח וטרם נקבע בקבוצת החולים לאחר ניתוח תחילה (יחס סיכון של 0.47).
התקדמות מחלה תועדה ב-50% מהחולים תחת טיפול קרינתי-כימותרפי טרם הניתוח, בהשוואה ל-80% מהחולים לאחר ניתוח תחילה, עם שיעורי תמותה גבוהים יותר (65% לעומת 55%).
החוקרים מדגישים כי מדובר בממצאים מוקדמים וכי נדרשים 26 אירועים נוספים בטרם ניתן יהיה להשלים את ניתוח הנתונים הסופי.
מתוך הכנס השנתי מטעם ASCO
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!