ככל שחולי גלאוקומה מאבדים את שדה הראיה שלהם, היכולת שלהם להישאר בנתיב שלהם בזמן נהיגה בסיבובים פוחתת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו בכנס השנתי מטעם ARVO בהוואי.
המחקר התצפיתי, פרוספקטיבי, כלל 93 חולים עם אובדן שדה ראיה משנית לגלאוקומה, אשר היו במעקב ממוצע לאורך 3.7 שנים. החוקרים התבססו על רגישות ממוצעת של SAP (Standard Automated Perimetry) של שדה הראיה להערכת השינוי בשדה הראיה של החולים.
היכולת של המשתתפים לחלק את הקשב שלהם בין משימה מרכזית והיקפית נבחנה כאשר ביקשו מהם לשבת בסימולטור נהיגה ולנסות להישאר במרכז המסלול בכביש בן שלושה נתיבים. היכולת שלהם להשלים פניה חדה שימשה להערכת כישורי ביצוע משימה מרכזית. זמני תגובה לגירוי היקפי שנראה על מסך הסימולטור שימשו להערכת חלוקת קשב.
כל המשתתפים איבדו יותר שדה ראיה לאורך הזמן, הם גם איבדו את יכולתם להשלים פניה חדה. כל עליה של 1 דציבלים/שנה במהירות אובדן רגישות ממוצעת של העיניים נקשרה עם ירידה של 0.094 (natural logarithm) בשנה.
ככל שאובדן שדה הראיה התקדם, החולים חוו זמני תגובה ממוצעת ארוכים יותר במשימות חלוקת קשב. כל אובדן מהיר ב-1 דציבלים/שנה לווה בעליה בזמן תגובה ממוצע של 0.097 ln בשנה. לאחר תקנון לערפלנים, אובדן שדה ראיה לאורך זמן עדיין נותר קשר בקשר מובהק עם השלמת סיבוב בצורה פחות טובה ועם זמן תגובה ממוצע ארוך יותר בקבוצת חלוקת קשב.
מתוך כנס ה-ARVO
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!