השוואת טיפול נוגד-טסיות כפול על-בסיס Ticagrelor אל מול טיפול אנטי-תרומבוטי משלוש בחולים עם הפרעה בתפקוד חדר שמאל לאחר STEMI קדמי (Sci Rep)

במאמר שפורסם ב-Scientific Reports מדווחים חוקרים מקנדה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין עדיפות לטיפול אנטי-תרומבוטי משולש, בהשוואה לטיפול נוגד-טסיות כפול המבוסס על Ticagrelor (ברילינטה) בחולים עם הפרעה בתפקוד חוד חדר שמאל לאחר STEMI (ST-segment Elevation Myocardial Infarction) קדמי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול אנטי-תרומבוטי בחולי STEMI עם הפרעה בתפקוד חוד החדר השמאלי, אך ללא עדות לתרומבוס, הינו שנוי במחלוקת. טיפול אנטי-תרומבוטי משולש, הכולל תוספת נוגד-קרישה פומי לטיפול נוגד-טסיות כפול, עשוי להוביל לעליה בשיעור הדימומים, בעוד שטיפול נוגד-טסיות כפול בלבד עשוי שלא לספק הגנה מספקת מפני תסחיפים לבביים. כעת השלימו החוקרים מחקר שכלל שני מרכזים, בהם טופלו חולים עם STEMI קדמי והשלימו התערבות כלילית מילעורית בין 2013-2015, עם תמונה חשודה להפרעה חדשה בתפקוד חוד חדר שמאל.

במרכז הראשון התבססו הרופאים על גישה סלקטיבית לטיפול אנטי-תרומבוטי משולש, בעוד שבמרכז השני נטו לטובת טיפול נוגד-טסיות כפול, המבוסס על Ticagrelor לכל החולים משנת 2013. התוצא המשולב העיקרי כלל תמותה, אוטם לבבי, אירוע מוחי, רה-וסקולריזציה ודימום בסיווג 3-5 לפי סולם BARC לאחר ארבעה חודשים.

החוקרים זיהו 177 מקרים (69 מקרים במרכז הראשון ו-108 מקרים במרכז השני). המאפיינים הבסיסיים היו דומים ושיעורי הצלחת הפרוצדורה היו גבוהים (97%).

מניתוח הנתונים עולה כי אין הבדלים במקטע הפליטה של חדר שמאל לאחר הפרוצדורה (39% לעומת 37%) או בחומרת ההפרעה בתפקוד חוד חדר שמאל. התוצא המשולב העיקרי תועד ב-27% מהחולים תחת טיפול אנטי-תרומבוטי משולש סלקטיבי, בהשוואה ל-19% מהחולים תחת טיפול נוגד-טסיות כפול, על-בסיס Ticagrelor (p=0.342).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לתת מענה לסוגיה חשובה זו.

Sci Rep. 2018 Jul 9;8(1):10326

לידיעה ב-PubMed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן