במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על נתוני מחקר חדש, מהם עולה כי שיעורי היארעות ליקוי תחושתי מצויים במגמת ירידה לצד עליה בגיל ההיריון בזמן הלידה. החוקרים מדווחים כי גורמי הסיכון הבולטים ביותר לליקוי תחושתי כוללים דימום תוך-גולגולתי ופרכוסים. יתרה מזאת, פגות בכל דרגה לוותה בסיכון מוגבר לליקוי ראיה, כאשר לידה לפני שבוע 32 להיריון (פגות מוקדמת) ולידה בין שבוע 34 לשבוע 37 להיריון (פגות מאוחרת) לוותה בסיכון מוגבר להפרעות שמיעה.
המחקר הנוכחי התבסס על מדגם ארצי שכלל את כל היילודים שנולדו חיים בפינלנד בין 1991-2008. יילודים שהלכו לעולמם לפני גיל שנה, אלו עם מום מולד משמעותי, או אלו עם נתונים חסרים, הוצאו מהמחקר (21,000 יילודים, 2.0%). בסך הכול, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 1,018,256 יילודים וקבעו את שיעורי היארעות ירידה בשמיעה, הפרעות ראיה או עיוורון, הפרעות ראיה אחרות ורטינופתיה של פגות בהתאם לגיל ההריון: פגות מוקדמת (לידה לפני שבוע 32), פגות מתונה (לידה לאחר 32 שבועות היריון ולפני שבוע 34 להיריון), או פגות מאוחרת (לידה לאחר 34 שבועות היריון ולפני שבוע 37 להיריון).
מהתוצאות עולה כי שיעורי היארעות ליקוי תחושתי פחתו עם עליה בגיל ההיריון בלידה (p<0.001). הגורמים הבולטים ביותר שנקשרו עם סיכון מוגבר לירידה בשמיעה וליקוי ראיה כללו דימום תוך-גולגולתי ופרכוסים. החוקרים מצאו כי פגות מוקדמת מאוד (יחס סיכויים של 2.34) ופגות מאוחרת (יחס סיכויים של 1.26) לוו בסיכון מוגבר לירידה בשמיעה; פגות מוקדמת מאוד (יחס סיכויים של 1.94), פגות מתונה (יחס סיכויים של 1.42) ופגות מאוחרת (יחס סיכויים של 1.31) ניבאו סיכון מוגבר לליקויי ראיה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי פגות מוקדמת מאוד (לידה לפני שבוע 32 להיריון) ופגות מאוחרת (לידה לאחר 34 שבועות היריון, אך לפני שבוע 37 להיריון) לוו בסיכון מוגבר לירידה בשמיעה, כאשר פגות מוקדמת מאוד, פגות מתונה ופגות מאוחרת לוו בסיכון מוגבר לליקוי ראיה.
הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:
מחקר זה הינו מקיף ביתר על מעל למיליון ילודים שנולדו בפינלנד במשך כ-17 שנה. ממחקר זה אנו למדים שניתן לומר כי באופן גס פגות כלשהי (ואפילו ה-late preterm) מהווה גורם סיכון להתפתחות ליקוי תחושתי (שמיעה או ראייה) לעומת ילודים במועד (בין 1.31-2.34). בנוסף, ניתן לומר בהכללה כי ככל שהתינוק נולד צעיר יותר כך הסיכון עולה. זאת אומרת, שכפי שידוע לכולנו, הניאונטולוגיה עדיין לא יודעת לחכות את ה”טיפול” לו זוכה העובר ברחם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!