נשים לאחר-מנופאוזה הסובלות מבעיות דוגמת יובש נרתיקי, כאב בעת קיום יחסי מין או אי-נקיטת שתן, עשויות להעדיף לפנות לעזרה לגינקולוגים במקום לרופא המטפל הראשוני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Menopause.
הסיבה לכך היא שגינקולוגים עשויים להיות עם ידע רחב יותר על מה שמוכר כאטרופיה של הלדן והעריה, מצב נפוץ אשר פעמים רבות אינו מקבל הכרה מספקת ואשר עלול להשפיע באופן רציני על חיי נשים לאחר המנופאוזה, ואשר מוביל להעדר אינטימיות, איבוד חשק מיני וכאב רב בזמן מגע מיני.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אטרופיה של הלדן והעריה הינה תופעה נפוצה, אך אינה מוכרת היטב, בקרב נשים לאחר-מנופאוזה החוקרים השלימו סקר בקרב רופאים ראשוניים(119) וגינקולוגים (29). הסקר כלל שלושה חלקים: (1) שמונה שאלות ידע רבות-ברירה; (2) שלוש שאלות בנוגע לסיכוי כי הרופאים יעריכו תסמיני אטרופיה של הלדן והעריה בביקור שגרה, (3) תחושת הביטחון של הרופאים בייעוץ לנשים בנוגע לתסמינים וייעוץ בנוגע לטיפול; –
מדד בן 12 מרכיבים להערכת מכשולים אפשריים לאבחנה ולטיפול בנשים אלו.
מהנתונים עלו הבדלים בשיעור התשובות הנכונות לשאלות הידע בין רופאים ראשוניים (63%) וגינקולוגים (77%) (הבדל ממוצע מתוקן של 16%).
החוקרים מדווחים כי בקרב רופאים ראשוניים תועד סיכוי נמוך יותר, בהשוואה לגינקולוגים, להשלים הערכה לתסמינים אלו (הבדל ממוצע מתוקן של 1.04) וחשו פחות בטוחים ביכולתם לייעץ בנוגע לתסמינים (הבדל ממוצע מתוקן של 0.66) ולייעץ לנשים בנוגע לטיפול (הבדל ממוצע מתוקן של 0.76). חוסר זמן (71%) ומחסור בחומרי הדרכה (44%) היו המכשולים הנפוצים ביותר לאבחנה ולטיפול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ישנם הבדלים בין רופאים ראשוניים ובין גינקולוגים בידע ובתחושת הביטחון בניהול מקרים של אטרופיה של הלדן והעריה, אך המכשולים דומים בשני המקרים. התייחסות לחסרים שזוהו בידע ולפתרון המכשולים עשויים להוביל לשיפור הטיפול במצבי אטרופיה של הלדן והעריה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!