הודעת מדיסון
לפי תת אנליזה חדשה של מחקר ה FOURIER שהוצגה בכנס ה ESC (European Society of Cardiology) במינכן, התועלת הקלינית של evolocumab משמעותית יותר בקרב חולים עם סינדרום מטבולי לעומת חולים ללא סינדרום מטבולי.
סינדרום מטבולי הינו שילוב של גורמי סיכון קרדיווסקולריים והימצאותם מעלה את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית בלפחות פי 2. בנוסף לכך, הסינדרום המטבולי מעלה סיכון לסוכרת לפחות פי 5.
לנוכח זאת, מטרת תת האנליזה הייתה להעריך את התועלת מהפחתת LDL-C ואת הסיכון להתפתחות סוכרת חדשה בקרב קבוצת חולים זו.
במחקר השתתפו 16,361 חולים עם סינדרום מטבולי ורמת ה LDL-C בבסיס הייתה זהה בקרב חולים עם סינדרום מטבולי לעומת חולים ללא. הסיכון הבסיסי לתוצא ראשוני (תמותה קרדיווסקולרית, אוטם לבבי, שבץ מוחי, צנתור קורונרי או אשפוז ע”ר אנגינה בלתי יציבה) ותוצא שניוני (תמותה קרדיווסקולרית, אוטם לבבי או שבץ מוחי) היה גבוה ב 20% בחולים עם סינדרום מטבולי.
טיפול עם evolocumab הפחית את רמת ה LDL-C במידה דומה בחולים עם סינדרום מטבולים ובחולים ללא (58% ו 61%, בהתאמה). בהתחשב בסיכון הבסיסי הגבוה יותר, חולים עם סינדרום מטבולי חוו תועלת משמעותית יותר מבחינת התוצא הראשוני והשניוני. הירידה בסיכון היחסי לתוצא הראשוני בקרב חולים עם סינדרום מטבולי הייתה 17% ו 24% לתוצא השניוני (בהשוואה ל 11% ו-14% בהתאמה לחולים ללא סינדרום מטבולי).
חשוב לציין, לא הייתה עלייה בשכיחות של מקרי סוכרת חדשים בקרב חולים עם סינדרום מטבולי (12.3% לעומת 11.6% בחולים ללא סינדרום מטבולי). כמו כן, לא היה שינוי משמעותי ברמות הגלוקוז בצום וב HbA1C לאורך המחקר.
לסיכום, טיפול ב evolocumab היה יעיל בקרב חולים עם סינדרום מטבולי וגרם לירידה של 24% בסיכון היחסי לתוצא השניוני של המחקר ולתועלת משמעותית עוד יותר (ירידה של 35% בסיכון היחסי) בקרב חולים עם סינדרום מטבולי אך ללא סוכרת.
References:
Deedwania P, Giugliano RP, Murphy SA et al. Efficacy of PCSK9 inhibition with evolocumab in patients with metabolic syndrome in the FOURIER study: An analysis from the FOURIER Trial. Late breaking Pharmacological Science
For full details, please refer to the PI as approved by the IL MoH
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!