חפיפה של מחלות אוטואימוניות מהווה אתגר אבחנתי וטיפולי משמעותי לריאומטולוגים רבים. ממחקר עוקבה חדש להערכת חפיפה בין SLE (Systemic Lupus Erythematosus) ובין SSc (Systemic Sclerosis) עולה כי חולים אלו נוטים להיות צעירים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ עורקי ריאתי, אך שכיחות נמוכה יותר של ביטויים עוריים של סקלרודרמה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאור המידע המועט הקיים אודות האפידמיולוגיה, המאפיינים הקליניים וההישרדות של חולים עם משלב מחלות זה, הם ביקשו לבחון את שיעורי ההימצאות של שתי המחלות וההבדלים במאפייני SSc, ולהשוות את ההישרדות מול חולי סקלרודרמה ללא לופוס.
מבין 1,252 חולי סקלרודרמה, החוקרים זיהו 66 חולים עם עדות גם ללופוס (שיעורי הימצאות של 6.8%). חולים עם שתי המחלות היו צעירים יותר בעת האבחנה (גיל ממוצע של 37.9 לעומת 47.9 שנים), בהשוואה לאלו ללא לופוס. חולים אלו היו בשכיחות גבוהה יותר ממוצא מזרח או דרום-אסייאתי ובשכיחות גבוהה יותר ניתן היה לזהות נוגדני Lupus Anticoagulant ו-Anticardiolipin וכן יתר לחץ עורקי ריאתי (52% לעומת 31%).
באותה עת, בחולים אלו תועדה שכיחות נמוכה יותר של ביטויים עוריים של סקלרודרמה, כולל קלצינוזיס (13% לעומת 27%), טלנגיאקטזיות (49% לעומת 75%) וסקלרודרמה דיפוזית (12% לעומת 35%). החוקרים מציינים כי זוהה מגמה של הישרדות טובה יותר בחולים עם משלב המחלות, אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית.
עוד עולה מהנתונים כי בחולים עם משלב סקלרודרמה ולופוס סיכוי דומה להתפתחות משבר כלייתי, מחלת ריאות אינטרסטיציאלית או כיבים באצבעות. החוקרים מציינים כי בדומה להמלצות בחולים עם סקלרודרמה, באלו עם נוכחות סקלרודרמה ולופוס יש לעקוב אחר מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, משבר כלייתי וכיבים באצבעות.
J Rheumatol 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!