האם באמת יש חשיבות לצום לפני בדיקות דם להערכת רמות כולסטרול בדם? (JAMA Intern Med)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine עולה כי צום לרוב אינו משפיע על רמות השומנים בדם והשלמת בדיקת דם להערכת פרופיל השומנים זמן קצר לאחר-ארוחה אינה מובילה לסיווג שגוי של הסיכון למחלות לב וכלי דם.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את רמות השומנים בדם בזמן צום ולא-בצום עם התוצאים הכליליים והוסקולאריים ולבחון אם גישה המבוססת על בדיקות דם שלא בצום, במקום הערכת פרופיל הכולסטרול בצום, עלולה להוביל לסיווג שגוי של הסיכון של נבדקים המשלימים בדיקות סקר להחלטה על התחלת טיפול בסטטינים.

החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתוני מעקב פרוספקטיבי ממחקר שכלל 8,270 מבין 10,305 משתתפים בזרוע ASCOT-LLA (Anglo-Scandinavian Cardiac Outcomes TrialLipid Lowering Arm) עם מדידת רמות שומנים בדם בצום ולא בצום במרווח של ארבעה שבועות. מדגם המחקר כלל 6,855 משתתפים ללא מחלה וסקולארית קודמת וחציון משך המעקב עמד על 3.3 שנים.

התוצא העיקרי של המחקר כלל אירועים כליליים מג’וריים (אוטם לבבי לא-פטאלי ומחלה כלילית פטאלית. ניתוח משני בחן אירועים כליליים טרשתיים (כולל אוטם שריר הלב, אירוע מוחי ותמותה עקב מחלה כלילית טרשתית).

מבין 8,270 משתתפים (82.1% גברים, גיל ממוצע של 63.4 שנים), דגימות שלא בצום הדגימו רמות טריגליצרידים גבוהות יותר באופן מתון ורמות כולסטרול דומות, בהשוואה לדגימות בצום. הקשר בין רמות שומנים שלא בזמן צום ובין אירועים כליליים היה דומה לקשר שתועד עם רמות שומנים בצום. לדוגמא, יחס הסיכון המתוקן לכל 40 מ”ג/ד”ל של חלקיקי LDL (Low Density Lipoprotein) עמד על 1.32 (p=0.007) עם רמות שומנים שלא בצום ועל 1.28 (p=0.008) עם רמות שומנים בצום.

באשר לקבוצת מניעה ראשונית, יחסי הסיכון המתוקנים עמדו על 1.42 (p=0.003) עם רמות שלא בזמן צום ועל 1.37 (p=0.003) עם רמות שומנים בדם בזמן צום.

התוצאות היו עקביות לפי קבוצת הטיפול (Atorvastatin Calcium במינון 10 מ”ג/יום או פלסבו) ודומות בהערכת אירועים כליליים טרשתיים.

החוקרים מדווחים על מתאם גבוה (94.8%) של סיווג הולם של הנבדקים לקטגוריות סיכון לאירועים קרדיווסקולאריים טרשתיים עם פרופיל שומנים בזמן צום או שלא בזמן צום.

לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי מדידה שגרתית של רמות שומנים בדם שלא בזמן צום מסייעת בהערכת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים טרשתיים וקביעת הצורך בטיפול, כולל החלטה על צורך בהתחלת טיפול בסטטינים.

JAMA Intern Med 2019

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן