השוואת התועלת של נוגדי-קרישה פומיים ישירים אל מול קומדין בקשישים עם פרפור פרוזדורים ואירוע מוחי איסכמי (JAMA Neurol)

בחולים עם אירוע מוחי איסכמי אקוטי ופרפור פרוזדורים, מתן טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בעת השחרור מבית החולים לווה בתוצאות טובות יותר בטווח הארוך, בהשוואה לטיפול בקומדין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההנחיות הנוכחיות ממליצות על מתן נוגדי-קרישה פומיים ישירים על-פני קומדין למניעת אירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים, המצויים בסיכון גבוה. למרות היעילות שהודגמה במחקרים קליניים, נתוני עולם-אמיתי אודות נוגדי-קרישה פומיים ישירים אל מול קומדין במניעה שניונית בחולים עם אירוע מוחי איסכמי לא התמקדו בתוצאות ממוקדות-מטופל. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התועלת הקלינית של נוגדי-קרישה פומיים ישירים (Dabigatran, Rivaroxaban, או Apixaban) לעומת קומדין לאחר אירוע מוחי איסכמי אקוטי בחולים עם פרפור פרוזדורים.

מחקר העוקבה כלל משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה, עם אבחנה של פרפור פרוזדורים, שלא נטלו טיפול קודם בנוגדי-קרישה ושוחררו באבחנה של אירוע מוחי איסכמי חד בין אוקטובר 2011 ועד דצמבר 2014. התוצא העיקרי היה משך הזמן ששהו בבית, מדד ממוקד-מטופל המוגדר כסך הימים ללא תמותה או טיפול מוסדי לאחר השחרור, ואירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.

מבין 11,662 חולים ששרדו אירוע מוחי איסכמי חד (גיל חציוני של 80 שנים), 34.7% שוחררו עם טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים ו-7,621 שוחררו עם טיפול בקומדין. פרט למדדי NIHSS (חציון של 4 לעומת 5 נקודות), המאפיינים הבסיסיים היו דומים בשתי הקבוצות.

בקרב חולים ששוחרו עם טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים, בהשוואה לקומדין, תועד מספר גבוה יותר של ימים בבית (ממוצע של 287.2 לעומת 263.0 ימים, בהתאמה; הבדל מתוקן של 15.6 ימים) במהלך השנה הראשונה לאחר השחרור מבית החולים, עם סיכוי נמוך יותר לסיבוך קרדיווסקולארי מג’ורי (יחס סיכון מתוקן של 0.89). כמו כן,  בחולים שטופלו בנוגדי-קרישה פומיים ישירים תועדו פחות מקרי תמותה (יחס סיכון מתוקן של 0.88, p<0.001), אשפוזים מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.93, p=0.003), אשפוז חוזר על-רקע קרדיווסקולארי (יחס סיכון מתוקן של 0.92, p=0.02), אירוע מוחי המורגי (יחס סיכון מתוקן של 0.69, p=0.02) ואשפוזים עם דימום (יחס סיכון מתוקן של 0.89, p=0.009), אך סיכון מוגר לדימום ממערכת העיכול (יחס סיכון מתוקן של 1.14, p=0.03).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד ופרפור פרוזדורים, בטווח הארוך, טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בעת השחרור לווה בתוצאות טובות יותר מקומדין.

JAMA Neurol. Published online July 22, 2019

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הטיפול ב- Donanemab, תכשיר כנגד-עמילואיד, הניתן פעם כעירוי תוך-ורידי אחת לחודש למבוגרים עם מחלת אלצהיימר תסמינית בשלב מוקדם, כולל ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה עם הוכחה פתולוגית לעמילואיד. המומחים מסבירים כי Donanemab אחת לחודש הינו הטיפול הראשון והיחיד כנגד נגעי עמילואיד עם הוכחות התומכות […]

  • האם Ubrogepant עדיף על טריפטנים לטיפול במיגרנה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

    האם Ubrogepant עדיף על טריפטנים לטיפול במיגרנה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

    בחולים עם מיגרנה שהחליפו מטיפול פומי בטריפטנים לטיפול ב- Ubrogepant (אוברלוי) דווח על תוצאות טובות יותר, בהשוואה לחולים שבחרו להחליף לתכשיר אחר ממשפחת טריפטנים, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Headache Society. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית ההנחיות לטיפול בארצות הברית ממליצות כי חולים ינסו לפחות שני טריפטנים שונים לפני נסיון […]

  • הפרעות ראיה מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Am J Ophthalmol)

    הפרעות ראיה מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Am J Ophthalmol)

    ירידה בראיה וברגישות לניגודיות מלוות בסיכון מוגבר להיארעות דמנציה בקשישים וירידה ברגישות לניגודיות לאורך הזמן מצויה בקורלציה עם הסיכון להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. החוקרים בחנו את הקשר בין תפקודי הראיה ובין הסיכון לדמנציה ב-2,159 גברים ונשים (גיל ממוצע של 77.9 שנים; 54% נשים) ממחקר National Health […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vyvgart לטיפול במבוגרים עם CIDP (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vyvgart לטיפול במבוגרים עם CIDP (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את משלב Efgartigimod Alfa ו-Hyaluronidase (או Vyvgart-Hyrtulo) לטיפול במבוגרים עם אבחנה של CIDP (או Chronic Inflammatory Demyelinating Polyneuropathy). המומחים מסבירים כי Vyvgart הינו התכשיר הראשון ממשפחת Neonatal Fc Receptor Blocker, שאושר לטיפול ב-CIDP ויהיה זמין במתן חד-שבועי כזריקה תת-עורית. במחקר ADHERE בשלב 3, 69% מהחולים שטופלו […]

  • קדם רעלת היריון מלווה בסיכון מוגבר להופעת דמנציה בגיל צעיר (JAMA Netw Open)

    קדם רעלת היריון מלווה בסיכון מוגבר להופעת דמנציה בגיל צעיר (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קדם-רעלת היריון מלווה בסיכון מוגבר להופעת דמנציה בגיל צעיר. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר French Conception Study, מחקר עוקבה פרוספקטיבי ארצי הכולל למעלה מ-1.9 מיליון הריונות, כאשר האימהות היו במעקב ממוצעה לאורך תשע שנים. מהנתונים עולה כי כ-3% מהאימהות […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

  • טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית מלוות בסיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי (Dementia with Lewy Bodies), הסוג השני בשכיחות של דמנציה משנית לשינויים נוירו-קוגניטיביים לאחר מחלת אלצהיימר. בשנים האחרונות עלו השערות כי שיפור הפעילות המטבולית במוח עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון. מחקרים קודמים הראו כי Terazosin, Doxazosin, או Alfuzosin מובילים להפעלה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה