ההשפעה של הפרעות ראיה על איכות החיים של חולי פרקינסון (Eur J Neurol)

הפרעות ראיה עלולות לפגוע באיכות החיים של חולי פרקינסון ולעיתים קרובות הן אינן מאובחנות ואינן מטופלות באופן מספק באוכלוסיה זו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת European Journal of Neurology.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות מבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה, אשר לקחו חלק במחקר SHARE (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe), סקר רפואי בינלאומי, מבוסס-אוכלוסיה, שכלל מבוגרים שהתגוררו ב-27 מדינות ברחבי אירופה וישראל. הסקר שאל שאלות אודות מגוון רחב של בעיות רפואיות, כולל אבחנות מצבים רפואיים, הפרעות ראיה, כמו גם מידע דמוגרפי וגורמים אחרים.

מבין 115,240 משתתפים מתאימים שלקחו חלק בסקר (גיל ממוצע של 64.3 שנים, 54% נשים), 1,439 דיווחו על אבחנה של מחלת פרקינסון (1.25%).

מניתוח סטטיסטי עלה קשר בין מחלת פרקינסון ובין סיכון מוגבר להפרעות ראיה מכל-סוג (יחס סיכויים של 2.67), הפרעה בראיה לרחוק (יחס סיכויים של 2.55) ולקרוב (יחס סיכויים של 2.07). בחולים עם מחלת פרקינסון תועד גם סיכוי נמוך יותר לדווח על השלמת בדיקת עיניים במהלך השנתיים האחרונות (יחס סיכויים של 0.59), אך הבדל זה לא נותר מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לערפלנים.

החוקרים כותבים כי הפרעות ראיה מופיעות בשכיחות גבוהה בחולים עם מחלת פרקינסון, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. מהנתונים עולה כי הפרעות אלו אינן מאובחנות דיו ואינן מטופלות היטב באוכלוסיה זו ולכן מלוות באיכות חיים ירודה בחולים עם מחלת פרקינסון.

Eur J Neurol. Published online October 19, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן