מדדים המבוססים על מתילציה של דנ”א להערכת הגיל הביולוגי עשויים לסייע בחיזוי הסיכון לסרטן שד, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Cancer Institute.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גיל הינו אחד הגורמים המנבאים המשמעותיים ביותר של מחלות ממאירות, מחלה כרונית ותמותה, אך התגובות הביולוגיות לגיל מתקדם שונות בין אנשים. שינויים אפיגנטיים בדנ”א שימשו להערכת “הגיל הביולוגי”, אשר עשוי לשמש כגורם מנבא שימושי לחיזוי סיכון למחלה. כעת בחנו החוקרים את התיאוריה בסרטן שד.
החוקרים מדדו את המתילציה של דנ”א ב-2,764 נשים שלקחו חלק במחקר Sister Study, 1,566 מהן פיתחו בהמשך סרטן שד לאחר מעקב ממוצע של כשש שנין. באמצעות שלושה שעונים מבוססי-מתילציה קודמים (Hannum, Horvath ו-Levine), הם הגדירו גיל ביולוגי מואץ בכל אישה תוך השוואת הגיל הביולוגי שלה אל מול הגיל הכרונולוגי שלה.
כל אחד משלושת השעונים העיד כי גיל ביולוגי מואץ נקשר בקשר מובהק סטטיסטית עם סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד (גיל ביולוגי מואץ בחמש שנים: יחס סיכון של 1.10 לפי שעון Hannum; יחס סיכון של 1.08 לפי שעון Horvath; ויחס סיכון של 1.15 לפי שעון Levine).
על-פי שעון Levine, כל האצה של חמש שנים בגיל הביולוגי לוותה בעליה של 15% בסיכון לסרטן שד. למרות שהגיל הביולוגי עשוי להיות מואץ עם מעבר למנופאוזה, בנשים לפני-מנופאוזה זוהה קשר בלתי-תלוי בין גיל ביולוגי מואץ ובין סיכון מוגבר לסרטן שד.
מניתוח קבוצת המקרים בלבד עלה כי בקרב נשים שפיתחו סרטן שד, עליה בהאצת הגיל הביולוגי נקשרה עם סיכון מוגבר לסרטן שד פולשני (יחס סיכויים של 1.09, רווח בר-סמך 95% של 0.98-1.22).
לסיכום, מתילציה של דנ”א להערכת הגיל הביולוגי עשויה לשמש ככלי חשוב לחיזוי הסיכון לסרטן שד.
J Natl Cancer Inst. 2019;111(10):1051-1058
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!