להלן עדכון משרד הבריאות באשר לתחלואת קורונה נכון להבוקר
בתוך כך, ע”פ דיווח ב”הארץ”, יו”ר ארגון רופאים עובדי המדינה ונוירוכירורג ילדים בבית החולים שיבא, מעדכן על פניות של רופאים מבתי חולים שונים על מחסור בציוד, ועל קושי לתפקד בסיטואציה שבה אין לילדי הצוות הרפואי מסגרות מתאימות.
השימוש בכלי רפואה מרחוק נעשה רחב וביותר בתי חולים במטרה לתת מענה לחשש להידבקות של אנשי צוות שעלולה להוביל להשבתת מחלקות שלמות.
בדיווח מצויין שע”פ פרופ’ גרוטו התכנית היא להוסיף ל-3,000 מכונות ההנשמה הקיימות כיום במערכת (ואשר נמצאות בתפוסה ממוצעת של 70%) עוד 1000 מכונות במטרה לתת מענה לצורך שעלול להידרש עם העלייה הצפויה במספר המקרים הקשים שיחייבו שימוש בהנשמה.
במקביל, בכל בתי החולים המגמה היא להפחית עומסים של פעולות אלקטיביות לא דחופות ולהתמקד בהיערכות לקליטת חולי קורונה. יש לכך כמובן השלכות על פגיעה בהכנסות בתי החולים וגידול בגרעונות שבהמשך עלולים להוות נטל גדול.
באשר למדיניות שבה נוקטת הממשלה, כפי שעולה בסקר שערכנו שבו השתתפו כבר למעלה מ-500 אנשי מקצוע ניתן לראות כאן שבעוד שכ-46% תומכים במדיניות הנוכחית או אף החמרתה לידי סגר מלא, כ-38% מהמשיבים בעד גישה דיפרנציאלית שמתמקדת בהגנה על האוכלוסייה הנמצאת בסיכון מחד, והחזרת שאר המדינה לנורמליזציה או שפיות..
אנחנו פנינו לצוות הנהלת משרד הבריאות לבקשת תגובה והסבר באשר לחלופה הדיפרנציאלית: האם נלקחה בחשבון ? מהן הסיבות לכך שהוחלט שלא לאמץ אותה שכן על פניו זה נראה כפתרון אופטימלי שמצד אחד עשוי להפחית את המקרים הקשים והתמותה, ומאידך להחזיר את המדינה לפעילות נורמלית.
תשובה חלקית אולי ניתן לקבל מדיווח היום בדהמרקר שבו מתראיין פרופ’ רן בליצר המשמש כיועץ למשרד הבריאות והממשלה בנושא ניהול הקורונה. בראיון אומר פרופ’ בליצר בתשובה לשאלה מדוע לא לנקוט במדיניות זו , כך:
“יש לכך כמה סיבות: אחת היא משום שלא את כל המבוגרים אפשר לבודד. אין בועות בחברה, זה לא באמת עובד ככה. נכון שאפשר לנסות להכניס את האוכלוסייה המבוגרת לבידוד מגן אבל אם המחלה תשתולל באוכלוסייה הצעירה לא נצליח למנוע את התחלואה באוכלוסייה המבודדת. סיבה שנייה היא שאמנם באוכלוסייה מעל גיל 70 שיעורי התמותה גבוהים משמעותית – אבל גם צעירים וגם צעירים בריאים עלולים לקפח את חייהם, ובאחוזים לא מספיק קטנים. וכשמסתכלים על המספרים הגדולים – הצעירים הם הרוב ולכן רוב המקרים הקשים בסופו של יום יהיו אצל אנשים צעירים מגיל 70. כי אמנם שיעורי התמותה בהם קטנים יותר אבל האוכלוסייה הזאת יותר גדולה. אני לא מקנא במקבלי ההחלטות שצריכים לעשות חישוב מה הנזק למשק ומצד שני מה יהיה המשמעות של ריסוק המשק בתרחיש איטלקי“. היינו שמחים לקבל את התשובה במספרים… כי אם הסיכון לפתח תחלואה קשה בקבוצות הסיכון הוא פי 50 למשל מאשר בשאר האוכלוסייה , זה אומר שגם אם תחת גישה כזו מספר החיוביים לנגיף באוכלוסייה שלא בסיכון יהיה פי 10 בהשוואה להערכה הנוכחית , עדיין כמות אשפוזי הטיפול נמרץ עשויה להיות קטנה יותר אם באמת ניתן יהיה להגן בצורה אפקטיבית על האוכלוסייה שבסיכון , ומצד שני – מניעה משמעותית מאוד של הנזק הכלכלי והחברתי. מבחינת התמונה העולמית כפי שניתן לראות ב-worldmeter עקומות הגידול במספר המקרים והתמותה ממשיכות להיות אקספוננציאליות ותלולות. באיטליה שכמות המקרים והתמותה בה הגיעו לכ-31,000 ו-2500 בהתאמה אפשר לראות בשלושת הימים האחרונים התייצבות במספר המקרים והמתים ליום, כך שיכול להיות שהסגר המוחלט על כל המדינה מתחיל להשפיע. בספרד לעומת זאת רואים ביממה האחרונה קפיצה משמעותית במקרי התמותה היומיים (כ-200 , פי 2 לעומת הימים האחרונים). באנגליה, אגב, שהיא מקרה מעניין מכיוון שהמדיניות שם דומה לחלופה הדיפרנציאלית, מספר המקרים היומיים קפץ ל-400 ביממה האחרונה (לעומת ממוצע 250 בשלושת הימים האחרונים), שזה די צפוי לאור המדיניות הליברלית אך במספר מקרי המוות יציב ב-4 הימים האחרונים בטווח של 10-20 ליום. יש לציין שבאנגליה נכון להיום גם מספר המקרים הקריטיים נמוך יחסית ועומד על 20 בלבד.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!