במקביל לנתונים המעודכנים, והמעודדים, של התפשטות הקורונה בישראל אותם ניתן לראות בתרשימים שלהלן
השאלות העולות הן באשר להיערכות הנדרשת לקראת גל שני של COVID-19 , אם וכאשר, נוגעות להיערכות , במיוחד כאשר צריך לקחת בחשבון התפרצות מקבילה של שפעת.
בהקשר זה נמליץ לכם לעיין בפוסט וידאו מעניין של הכתב הכלכלי של כאן 11 , אשר טוען שללא היערכות שתאפשר לקופות החולים לבדוק ולטפל בחולי שפעת/קורונה (שבשלב הראשון התסמינים כידוע דומים מאוד) , יש באמת חשש רציני לכך שבתי החולים “יקרסו”, והתמונות המוכרות מהמאושפזים בחורף במסדרונות רק יהיו שכיחות וקיצוניות יותר.
ההיערכות של הקצאת המשאבים בין בתי החולים גם חשובה ומשמעותית. בכתבה בדהמרקר מעדכנת רוני לינדר ש“רשות האשפוז העליונה” שמופעלת במצבי חירום כמו מלחמות בכדי לווסת את העומסים בין בתי החולים, כלל לא הופעלה ולא פעלה במגפת הקורונה. כך קרה שבעוד שבמספר בתי חולים הגיעו לעומסים כבדים (למשל מעייני הישועה בבני ברק) בבתי חולים אחרים התפוסה של חולי קורונה מאושפזים הייתה נמוכה עד אפסית.
בכתבה בדהמרקר מוצגת גם תגובת משרד הבריאות לכך : “בתחילת המשבר, החולים הופנו ישירות לבתי החולים על ידי חמ”ל האשפוז הלאומי, שכלל נציגים מכל מערכת הבריאות, על פי אזורים ועומסים. עם זאת, בניגוד למצבי מלחמה, בקורונה לא תמיד לא ידוע מראש כי החולה יהיה חולה קשה או יזדקק להנשמה. במשרד מוסיפים כי חלק מהחולים אובחנו כחולי קורונה רק לאחר שכבר היו מאושפזים. במשרד אומרים כי העברת חולי קורונה מונשמים מסובכת ומסוכנת לחולה, ולכן היא בוצעה רק במקרים נדירים ופרטניים”.
הערת המערכת: היבט חשוב נוסף שנציג בקרוב בתחקיר מיוחד הוא הפגיעה הבריאותית העקיפה שנגרמה ממגפת ה-COVID-19 , וזאת על רקע הירידה הדרסטית בפעילות הרפואית השגרתית והאלקטיבית, שככל הנראה עולה בהיקף התחלואה והתמותה על הפגיעה הישירה . לקראת הגל הבא יש לתת את הדעת להיערכות אשר תמנע/תפחית נזקים עקיפים אלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!