האם דפוסי שינה בגיל צעיר מעידים על סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בעתיד? (JAMA Psychiatry)

חלק מדפוסי השינה בינקות מלווים בסיכון מוגבר לחוויות פסיכוטיות ותסמיני הפרעת אישיות גבולית בגיל ההתבגרות, כך עולה מנתונים חדשים מאנגליה שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין מספר בעיות שינה בגיל ילדות מוקדם ובין תסמיני פסיכוזה והפרעת אישיות גבולית בגילאי 11-13 שנים ואת התרומה האפשרית של דיכאון בגיל 10 שנים לקשרים הללו.

מחקר העוקבה כלל 13,448 משתתפים ממחקר Avon Longitudinal Study of Parent and Children אשר היו במעקב למשך למעלה מ-13 שנים. נשים הרות אשר היו צפויות ללדת בין תחילת אפריל בשנת 1991 ועד סוף שנת 1992 הוזמנו לקחת חלק במחקר.

החוקרים התבססו על ראיון Psychosis-Like Symptom Interview להערכת תסמיני פסיכוזה בגילאי 12-13 ובחנו את תסמיני הפרעת אישיות גבולית בגיל 11-12 שנים באמצעות שאלון UK Childhood Interview for DSM-IV Borderline Personality Disorder. ההורים דיווחו על משך השינה של הילדים בלילה, תדירות השכמות ליליות, זמן שינה ושגרת שינה כאשר הילדים היו בגילאי 6, 18 ו-30 חודשים וכן כאשר היו בגילאי 3.5, 4.8 ו-5.8 שנים.

החוקרים אספו נתונים אודות 7,155 משתתפים (52% בנות) אשר דיווחו על תסמיני הפרעת אישיות גבולית ו-6,333 (52% בנים) שדיווחו על תסמיני הפרעת אישיות גבולית.

מניתוח הנתונים עלה כי תדירות גבוהה יותר של השכמות ליליות בגיל 18 חודשים לוותה בעליה של 13% בסיכון לחוויות פסיכוטיות בגיל ההתבגרות, בעוד שהרגלי שינה לא-סדירים בגיל 6 חודשים לוו בסיכון מופחת ב-32%, סיכון מופחת ב-36% בגיל 30 חודשים וסיכון מופחת בהיקף של 68% בגיל 5.8 שנים.

משך שנת לילה קצר יותר (יחס סיכויים של 0.78) ושעת שינה מאוחרת יותר בגיל 3.5 שנים (יחס סיכויים של 1.32) נקשרו בקשר מובהק סטטיסטית עם תסמיני הפרעת אישיות גבולית.

דיכאון בגיל 10 שנים עמד בבסיס הקשר בין השכמות תדירות בלילה בגיל 18 חודשים והרגלי שינה לא-סדירים בגיל 5.8 שנים ובין פסיכוזה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי חלק מבעיות השינה בילדות נקשרו באופן מובהק עם הופעת פסיכוזה והפרעת אישיות גבולית בגיל ההתבגרות. יתרה מזאת, דיכאון בגיל עשר שנים עשוי לעמוד בבסיס הקשר בין הפרעות שינה ופסיכוזה.

JAMA Psychiatry 2020

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן