מאת נעה גנזבורג, Bsc
מחקר חדש בחן האם יש הקשר בין מתן חסמי בטא טופיקליים לבין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ומחלות ריאה בחולי גלאוקומה. ממצאי המחקר עולה, כי לא נראתה עליה בסיכון בחולי גלאוקומה שקיבלו טיפול מקומי, וזאת בהשוואה לחולים שהיוו את קבוצת הביקורת וקיבלו טיפול תרופתי משולב שכלל גם טיפול לא מקומי.
המחקר נערך במודל רטרוספקטיבי וניתוח נתוני העוקבה נערך באמצעות מאגר מידע של תכנית הביטוח הלאומית לבריאות בטייוואן. במחקר נכללו למעלה מ-12 אלף משתתפים, שאובחנו לראשונה עם גלאוקומה בין תחילת שנת 2000 לבין סוף שנת 2010. המשתתפים חולקו לשתי עוקבות, הראשונה קיבלה טיפול מקומי בחסמי בטא, והשנייה, טיפול תרופתי משולב שכלל חסמי בטא ותרופות אחרות.
החוקרים חיפשו אחר יחס הסיכונים עבור יעדי המחקר עיקריים כמו הופעה של דלקת ריאות, כשל נשימה חריף, שבץ או מחלת לב כלילית, ולשם כך השתמשו במודלים חד ורב- ממשתנים מסוג Cox proportional hazards regression בעוקבות הטיפול השונות.
מניתוח הנתונים עולה כי בעוקבת הטיפול המשולב נמצא סיכון מעט גבוה יותר לכשל נשימתי חריף (עם יחס סיכונים מתואם של 1.16, 95% CI בין 1.00-1.34), וסיכון נמוך יותר למחלת כלי דם כלילית (יחס סיכונים מתואם 0.93, 95% CI בין 0.87-0.99), וזאת לעומת עוקבת הטיפול המקומי. החוקרים מצאו גם כי הסיכון לשבץ היה גבוה בצורה מובהקת בעוקבת הטיפול המשולב, עם יחס סיכונים מתואם של 1.39 , 95% CI בין 1.23-1.58), ובמיוחד לשבץ איסכמי. עם זאת, לא נמצא סיכון גבוה יותר בכל יעדי המחקר העיקריים בעוקבת הטיפול המשולב לאחר שנלקחו בחשבון קשר בין משתנים כמו מין וגיל.
החוקרים מסכמים, כי הטיפול המקומי בחסמי בטא לא נקשר לעליה בסיכון למחלות כלי דם ולב או מחלות נשימה בחולי גלאוקומה.
לתקציר המחקר ב-BMJ OPEN
https://bmjopen.bmj.com/content/10/7/e034361
למחקר המלא
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!