מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension עולה כי טיפול במספר תרופות לאיזון לחץ דם מלווה בסיכון מופחת לדיכאון, כולל תרופות ממשפחת מעכבי ACE, חסמי תעלות סידן וחסמי ביתא. מנגד, לא תועד קשר בין טיפול במשתנים ובין הסיכון לדיכאון.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם ומחלות צרברווסקולארית מלוות בסיכון מוגבר לדיכאון, אך לא ברור אם הטיפול בתרופות לאיזון לחץ הדם מביא לעליה או הפחתת הסיכון הנ”ל. בנוסף, ההשפעות של תרופות ספציפיות על הסיכון לדיכאון אינו ידוע.
החוקרים התבססו על מאגרי נתונים מבוססי-אוכלוסיה מדנמרק להערכה שיטתית של 41 תרופות נפוצות לטיפול ביתר לחץ דם והקשר עם הסיכון היארעות דיכאון. ההשפעה של התרופות השונות לאיזון לחץ דם על הסיכון לדיכאון נבחנה אל מול ההשפעה של טיפול במשתנים.
המשתתפים במחקר גויסו למחקר בינואר 2005 ונותרו במעקב עד דצמבר 2015. החוקרים בחנו שני תוצאים שונים: 1) אבחנה של הפרעת דיכאון בבית חולים פסיכיאטרי ו-2) תוצא משולב שכלל אבחנה של דיכאון או שימוש בנוגדי-דיכאון.
מהנתונים עולה כי טיפול ממושך בתרופות ממשפחת מעכבי ACE, חסמי תעלות סידן וחסמי ביתא, לווה בירידה משמעותית בשיעורי דיכאון, בעוד שלטיפול במשתנים לא הייתה השפעה על הסיכון לדיכאון.
תרופות ספציפיות שנקשרו עם סיכון מופחת לדיכאון כללו את Enalapril (אנלדקס) ו-Ramipril (טריטייס) ממשפחת מעכבי ACE, Amlodipine (נורווסק), Verapamil (איקאקור) ומשלבי Verapamil ממשפחת חסמי תעלות סידן; וכן ארבע תרופות ממשפחת חסמי ביתא: Propranolol (דרלין), Atenolol (נורמיטן), Bisoprolol (קרדילוק) ו-Carvedilol (דימיטון).
החוקרים מדגישים כי לא זוהתה תרופה המשמשת לאיזון יתר לחץ דם אשר לוותה בסיכון מוגבר לדיכאון.
לסיכום, מנתוני עולם-אמיתי עולה השפעה חיובית של טיפול ב-9 תרופות ספציפיות לאיזון לחץ דם. החוקרים מציעים לקחת בחשבון את הסיכון להתפתחות דיכאון או היסטוריה של דיכאון או חרדה, בבחירת הטיפול התרופתי לאיזון יתר לחץ דם.
Hypertension 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!